header2

מהו שייטמא כהן – אגדה ד

פ"ג ה"א דף ו ע"ב עמ' 26

מקור תרגום
ר' אבהו הוה יתיב מתני בכנישתא מדדתה בקיסרין. רבי אבהו היה יושב שונה (מלמד) בבית כנסת מדדתה  בקיסרין
והוה תמן מיתא. והיה שם מת
אתת ענתא דנשיאות כפים ולא שאלון ליה. הגיעה עונת (זמן) נשיאת כפים ולא שאלו אותו
אתת ענתא דמיכלא ושאלון ליה. הגיעה עונת (זמן) האכילה ושאלו אותו
אמ' לון. אמר להם
על נשיאות כפים לא שאילתון לי ולמיכלא שאלתון לי. על נשיאות כפים לא שאלתם לי ולאכל שאלתם לי
כיון דשמעון כן כיון ששמעו כך
הוה כל חד וחד שבק גרמיה וערק. היה כל אחד ואחד מוציא עצמו  וברח

עדי נוסח

כ"י וטיקן עמ' 60

 

מקבילות

ירושלמי נזיר פ"ז ה"א דף נו ע"א עמ' 1124

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

סיפור

 

עיון קצר באגדה

רבי  אבהו  למד ולימד תורה בבית כנסת שבקיסרין. [1]  היה בו מת,[2] ומסופר שהכוהנים עלו לדוכן, נשאו כפיים וברכו,[3] אך כאשר הגיע זמן האכילה, שאלו את רבי אבהו אם יש באפשרותם לאכול. אפשר שהתלבטו אם גם האכילה מותירה אותם בחוסר טומאה.

 

רבי אבהו השיב לתלמידיו וטען כי לעניין נשיאת כפיים לא שאלו אותו, אך שאלו לעניין הארוחה. תשובתו משקפת תרעומת על כי נשיאת כפיים וארוחה היו שווים בעיני תלמידיו. בעקבות דבריו הם חמקו מהמקום מחמת בושה על מעשיהם.

 

סתם המספר ולא סיפר האם נהגו שלא כדרכו של רבי אבהו או שמא פגע המעשה ברבם.


[1] את שם בית הכנסת 'מדדתה' ראוי לשנות ל'מרדתא' בדומה לכתוב בכת"י וטיקן ובמקבילה בנזיר. לשמו של בית הכנסת כמה הסברים: לפי הערוך השלם השם נגזר מהיותו בית כנסת של מורדים (חלק ה, ערך 'מרד', עמ' 242 – 243). [אפשר שהמורדים הם המינים שהתנצרו וכנגדם פעלו בבית כנסת זה]. אפשרות אחרת מוצעת בערוך השלם בערך 'כנש' (חלק ד', עמ' 264); 'מרדתא' נגזר מלשון 'מוֹרָד', משמע בית כנסת המצוי בחלקה התחתון של העיר. הפני משה מבאר 'בשער העיר', ולא ברור על מה מסתמך. בעל חרדים מבאר 'מדרתא' כמו 'איש מידות', מכאן שהיה זה בית כנסת גדול. ר"ש סיריליאו מבאר כי שם בית הכנסת הוא על שם האדם שבנאו.

[2] אפשר כי המת היה מין, היינו מומר שראה עצמו כיהודי.

[3] לפי הפני משה נשאו הכוהנים כפיהם וברכו את העם, ויש להניח שסברו כי בדומה לכך שטומאתם בטלה משום לימוד תורה, כן היא בטלה משום שהם מצווים ברכת הכוהנים.