header2

מהו שייטמא כהן – אגדה ג

פ"ג ה"א דף ו ע"א – ע"ב עמ' 26

מקור תרגום
מהו שיטמא כהן לנשיאת כפים. מהו שיטמא כהן לנשיאת כפים
מגבילה אחוי דר' אבא בר כהן אמר קומי ר' יוסי בשם ר' אחא. מגבילה אחיו של רבי אבא בן כהן אמר לפני רבי יוסי בשם רבי אחא
מיטמא כהן לנשיאת כפים. מטמא כהן לנשיאת כפים
שמע ר' אחא ומר. שמע רבי אחא ואמר
אנא לא אמרית ליה כלום. אני לא אמרתי לו כלום
חזר ואמ'. או דילמ' לא שמע מיני חזר ואמר או אולי לא שמע ממני
אלא כיי דמר ר' יודה בן פזי בשם ר' אלעזר. אלא כזה שאמר רבי יהודה בן פזי בשם רבי אלעזר
כל כהן שהוא עומד בבית הכנסת ואינו נושא את כפיו עובר בעשה. כל כהן שהוא עומד בבית הכנסת ואינו נושא את כפיו עובר בעשה
וסבר מימר שמצות עשה דוחה למצות ?) לא תעשה. וחשב ואמר שמצות עשה דוחה למצות לא תעשה
אנא לא אמרית ליה כלום. אני לא אמרתי לו כלום
אייתוניה ואנא אלקוניה. הביאו אותו ואלקה אותו

עדי נוסח

כ"י וטיקן עמ' 60

 

מקבילות

ירושלמי נזיר פ"ז ה"א דף נו ע"א עמ' 1124

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

סיפור

 

עיון קצר באגדה

באגדות הקודמות נשאל האם מותר לכהן להיטמא כדי לתת כבוד לרבו שנפטר או להיטמא ולא להפסיק לימוד התורה. באגדה זו נבדק האם מותר לכהן להיטמא בכניסתו לבית כנסת שמצוי בו מת כדי לברך את ברכת הכוהנים.

 

מגבילה הכוהן אומר לפני רבי יוסי אמורא שפעל בטבריה בשמו של רבי אחא  שפעל באותו הזמן בלוד כי על הכהן להישאר בבית הכנסת או להיכנס אליו כדי לקיים את מצוות הברכה שהוא מצווה לקיימה אפילו ייטמא במעשה זה.

 

רבי אחא שמע על מעשהו של מגבילה ויצא באמירה מפורשת נגדה, שכן מעולם לא אמרה.

הוא התלבט  לסיבת הבנתו הלקויה של מגבילה והעלה השערה כי הלה לא הבין את השמועה שלימד בשם רבי יהודה בן פזי בשם רבי אלעזר בה נטען כי 'כל כהן שהוא עומד בבית הכנסת ואינו נושא את כפיו עובר בעשה', וזאת ללא קשר לנושא הטומאה. מגבילה הסיק כי יש לנהוג כך גם כאשר יש טומאה בבית הכנסת, שכן יש כאן מצוות עשה הדוחה את מצוות לא תעשה שלא להיטמא.[1] 

 

רבי אחא חוזר ומדגיש 'אנא לא אמרית ליה כלום', היינו הדברים שאמר מגבילה אינם דבריו.

הוא מבקש להפגין מחאתו ברבים וקורא שיביאו את מגבילה לפניו כדי שילקהו מלקות מרדות.


[1]  על מצוות לא תעשה  זו ראה בספר ויקרא כ"א א' – ד'.