header2

כפיית המיטה – אגדה א

פ"ג ה"א דף ה ע"ד עמ' 24

מקור תרגום
וכשמת רבן גמליאל וכשמת רבן גמליאל
כיון שיצא מפתח החצר כיון שיצא מפתח החצר
אמ' ר' אליעזר לתלמידיו. אמר רבי  אליעזר לתלמידיו
כפו את המיטות. כפו את המיטות
וכשנסתם הגולל אמ' ר' יהושע. וכשנסתם הגולל אמר רבי יהושע
כפו את המיטות. כפו את המיטות
אמרו לו. אמרו לו
כבר כפינום על פי הזקן. כבר כפינום על פי הזקן

עדי נוסח

שרידי ירושלמי עמ' 13

כת"י וטיקן עמ' 59

 

מקבילות

ירושלמי מועד קטן פ"ג ה"ה דף פג ע"א עמ' 818

בבלי מועד קטן כז ע"א

מסכת שמחות פי"א הי"ט.

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

אנקדוטה

 

עיון קצר באגדה

בסוגיה מצויה מחלוקת בין רבי אליעזר ורבי יהושע בנוגע לכפיית המיטה 'מאימתי כופין את המיטות[1] משיצא המת מפתח החצר דברי רבי אליעזר ור' יהושע אומר משיסתם הגולל'.[2] לדעת רבי אליעזר כופין את המיטות מיד לאחר שהמת הוצא מהחצר, כי משעה זו מתחילה האבלות, ולעומתו סבור רבי יהושע שאין האבלות מתחילה אלא לאחר שהמת נקבר.[3]

 

באגדה שלפנינו מסופר כי עם מותו של רבן גמליאל, הורה רבי אליעזר לתלמידיו לכפות את המיטה מיד עם היציאה מפתח החצר. לאחר סתימת הגולל כשהורה רבי יהושע לכפות את המיטה,[4] שמע כי כבר נתינה ההוראה על ידי 'הזקן' לבצע זאת.שתיקתו של רבי יהושע מלמדת כי בחר שלא לעמוד על דעתו כדי לא לעורר מחלוקת ברבים ביום קבורתו של רבן גמליאל.


[1] הופכים אותן על פניהן, כלומר, פניהן למטה וגבן למעלה (ערוך השלם ד', ערך 'כף', עמ' 287 – 288). כפיית המיטה היה מנהג אבלות בעבר.

[2] בבבלי מועד קטן כז ע"א היא מובאת כברייתא.

[3] ראו המראה פנים על המקום המסביר את טעם המחלוקת ביניהם.

[4] אין בטקסט שלפנינו הגדרה ברורה למי הורה רבי יהושע בעוד שבמקבילה בירושלמי מועד קטן שניהם מורים ל'תלמידים', כלומר לכלל התלמידים.