פשרה

מלשון פשר, ענין התרת עצמו; המילה הושאלה להתרת עסק (חילוקי דיעות) עם בעל דין, במטרה לעשות עימו ביצוע[1].

[1] ערוך השלם ו', ערך 'פשר', עמ' 460.