header2

הפוגע בתלמיד חכם – אגדה ב

פ"ב ה"ח (ה"ז בכ"י ליידן) דף ה ע"ג עמ' 23

מקור תרגום
ר' זעירא כד סלק להכא רבי זעירא כאשר עלה לכאן (לארץ ישראל)
אזל אקיז דם. הלך להקיז דם
אזל בעי מיזבון חדא ליט' דקופד מן טבחא. הלך ורצה לקנות ליטרא בשר[1] אחת מהקצב
אמ' ליה. בכמה [הדין] ליטרתא. אמר לו בכמה זה הליטרא
אמ' ליה. בחמשין מניי וחד קורסם. אמר לו בחמשים מניי[2] ומהלומה[3] אחת
אמ' ליה. סב לך שיתין. ולא קביל עילוי. אמר לו קח[4] לך שישים ולא הסכים[5]
סב לך שבעין. ולא קביל עילוי. קח לך שבעיםולא הסכים
סב לך פ'. סב לך צ'. עד דמטא מאה ולא קביל עילוי. קח לך פ' (שמונים) קח לך צ' (תשעים) עד שהגיע[6] (ל)מאה ולא הסכים
אמ' ליה. עביד כמנהגך. אמר לו עשה כמנהגך
ברומשא נחית לבית וועדא. בערב[7] ירד לבית הוועד
אמ' לון. אמר להם
רבנן. מה ביש מנהגא דהכא רבנן מה רע המנהג שכאן
דלא אכיל בר נש ליטרא דקופד עד דמחו ליה חד קורסם. שלא אוכל בר נש ליטרא של משר עד שמכים[8] לו (אותו) מהלומה אחת
אמרין ליה. ומה הוא דין. אמרו לו ומה (ומי) הוא זה
אמ' לון. פלן טבחא. אמר להם פלוני הקצב
שלחון בעיי מייתיתיה ואשכחון ארוניה נפקא. שלחו רצו (ש)יביאו אותו ומצאו ארונו יוצא
אמרין ליה. אמרו לו  
ר'. כל הכין. רבי כל כך (כעסת עליו)
אמ' ליה. אמר להם
וייתי עליי דלא כעסית עילוי מי סברת דמנהגא כן. ויבוא עלי[9] שלא כעסתי עליו כי סברתי שהמנהג כן

 

עדי נוסח

כ"י וטיקן עמ' 58

 

מקבילות

לא נמצאו

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

סיפור

 

עיון קצר באגדה

עניינה של אגדה זו אף הוא בעונש מוות המוטל על המבזה תלמיד חכם.[10]

רבי זעירא עלה לארץ ישראל ולאחר זמן הלך להקיז דם. מקובל היה לאכול בשר אחרי הקזת דם כדי לחזק את הגוף, אולם משפנה לקצב וביקש לקנות בשרענה לו הלז כי בנוסף למחיר ליטרת הבשר עליו לקבל גם מכות. רבי זעירא היה מוכן לשלם יותר כסף תמורת ביטולה של המכה והצעתו הגיעה אף למאה מנה, סכום כפול מהנדרש, אך המוכר סרב. מקום ההתמקחות אינו מוזכר, אך ניתן להניח שהיה זה בשוק, ונראה כי אף לא אחד מהסובבים יצא כנגד דרישת הקצב, ואולי הם נהנו מהשפלתו של ה'עולה החדש'. בלית ברירה קנה רבי זעירא את הבשר וקיבל את המהלומה.

לאחר שהשיב נפשו מהקזת הדם הגיע לבית המדרש ותמה על מנהג המקום. לחכמים שבמקום התבררה הפגיעה בו, והם ביקשו לזמן את הקצב בפניהם, אך משהגיעו אליו השליחים התברר כי נפטר. החכמים היו משוכנעים כי מותו בא לו כתוצאה מכעסו של רבי זעירא עליו, לכן פנו אליו בשאלה האם עד כדי כך כעס עליו.

תשובתו של רבי זעירא מפתיעה, בלשון שבועה הוא אומר כי לא כעס על הטבח שכן סבר שהוא נוהג כמנהג המקום. מאחר ורבי זעירא לא כעס נותרה השאלה לסיבת מותו של הטבח ללא מענה. נראה כי באגדה טמון מסר סמוי המניח כי הטבח הומת בידי האל כגמול על התנהלותו אל מול רבי זעירא, שכן גם אם מוחל התלמיד החכם על כבודו אין האל מוחל על פגיעה בכבודם של תלמידי חכמים. [11]


[1] סוקולוף, ערך 'קופד', עמ' 483.

[2] מטבעות קטנים (סוקולוף, ערך 'מנה#2', עמ' 317); 820).

[3] סוקולוף, ערך 'קורסם', עמ' 484. הוא מציין כי התרגום נעשה על פי ההקשר.

[4] ערוך השלם (אות ס'), ערך 'סב', עמ' 4.

[5] סוקולוף, ערך 'קבל' (2), עמ' 472.

[6] סוקולוף, ערך 'מטי', עמ' 302.

[7] סוקולוף, ערך 'רמש', עמ' 526.

[8] סוקולוף, ערך 'מחי', עמ' 300.

[9] לשון שבועה.

[10] על ביזוי תלמיד חכם נאמר בבבלי בהקשר לאלו שאין להם עולם הבא: 'אפיקורוס. רבי ורבי חנינא אמרי תרוייהו: זה המבזה תלמיד חכם. רבי יוחנן ורבי יהושע בן לוי אמרי: זה המבזה חבירו בפני תלמיד חכם (סנהדרין צט ע"ב).

[11] ראו גם בבלי יומא פז ע"א.