עדי נוסח

כ"י וטיקן עמ' 58

מקבילות

ירושלמי מסכת הוריות פ"ג ה"ח דף מח ע"ב עמ' 1429 (בשינויים)

בראשית רבה (מהד' תיאודור-אלבק) פרשת מקץ פרשה צא כ"ה – כ"ח עמ' 1131 (בשינויים)

קהלת רבה פרשה ה ד"ה ד כד דמך

שיר השירים רבה (וילנא) פרשה ו ד"ה ה כד דמך

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

סוגה

מדרש

עיון קצר באגדה

רבי לוי הספיד את רבי סימון בר זביד, ובדבריו התמקד בתחושות הקשות שלו ושל חבריו.

הוא דרש את את הפסוק '...וַיֵּצֵא לִבָּם וַיֶּחֶרְדוּ אִישׁ אֶל אָחִיו לֵאמֹר מַה זֹּאת עָשָׂה אֱלֹהִים לָנוּ' (בראשית מ"ב כ"ח). כשנמצא הכסף אותו שילמו אחֵי יוסף עבור החיטה במצרים מונח באמתחתם, הוא נתפס על ידם כאות מאת האל, אות המחייב חשבון נפש ומאליו גם חשש מפני הבאות: מאשר עתיד לקרות להם בגלל הכסף שנמצא בכליהם, חששו לאח שנותר בידי יוסף ומהצורך לומר לאביהם הזקן שעל בנו הצעיר בנימין לבוא עמם מצריימה.

גם מותו של רבי סימון בר זביד נתפס על ידי רבי לוי כאירוע חריג, והוא מבטא את תחושת חבריו על אובדנו במילים 'וַיֵּצֵא לִבָּם'. כשם ש'וַיֵּצֵא לִבָּם' של אחֵי יוסף, אף ליבם של רבי לוי וחבריו 'יוצא' מחשש ומחרדה לעתיד הצפון להם בלעדי רבי סימון בר זביד.