עדי נוסח

שרידי ירושלמי עמ' 11

כ"י וטיקן עמ' 56

מקבילות

לא נמצאו

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

סוגה

סיפור ומדרש

הצעתי לעיון קצר באגדה

הסיפור מובא בהקשר לדיון הלכתי האוסר בעילה ראשונה בשבת 'לא יבעול אדם בעילה לכתחילה בשבת מפני שהוא עושה חבורה. ואחרים מתירין'.[2] ההלכה הייתה במחלוקת בימי התנאים ונמשכה גם בימי האמוראים,[3] שהרי נאמר כי אסי[4] אסר, ואילו בנימן  גנזכייה יצא ואמר בשמו של רב 'מותר'. אמירה בשמו של רב נותנת לקביעה המתירה תוקף גדול.[5]

לפי המסופר שמואל כעס עליו[6] והמית אותו בכעסו. ניתן להניח כי אין הכוונה כפשוטו אלא שהיה בעיניו ראוי למיתה, ומשמיים המיתוהו.כאשר מת עלה שמואל וקרא 'ברוך שנגפו', כלומר ברך את האל על שהמיתו, ובאותו המעמד אמר בהקשר לרב 'לא יאונה לצדיק כול און' (משלי י"ב כ"א), היינו רב הוא צדיק וחלילה אם יצא מדבריו או מעשיו  חטא.

יש מקום לשאול מה גרם לכעסו של שמואל, האם עמדתו של של בנימן גנזכייה  או העובדה כי מסר את הדברים בשמו של רב.