|
כוונת המתפלל בקריאת שמע ובתפילה – אגדה ב פ"ב ה"ד (ה"ג בכ"י ליידן) דף ה ע"א עמ' 19 |
|
| מקור | תרגום |
| ר' ירמיה בשם ר' אלעזר. | רבי ירמיה בשם רבי אלעזר |
| נתפלל ולא כיוין לבו. | נתפלל ולא כוין לבו |
| אם יודע שהוא חוזר ומכוין את לבו יתפלל | אם יודע שהוא חוזר ומכוין את לבו יתפלל |
| ואם לאו אל יתפלל. | ואם לאו אל יתפלל |
| אמ' ר' חייא רובא. | אמר רבי חייא הגדול |
| אנא מן יומיי לא כיונית | אני מימי לא כיוונתי |
| אלא חד זמן בעי מכוונה והרהרית בלבי ואמרית. | אלא פעם אחת רציתי לכוון והרהרתי בלבי ואמרתי |
| מאן עליל קומי מלכא קדמי ארקבסה אי ריש גלותא. | מי עולה לפני המלך קודם ארקבסה[1] או ראש הגולה |
| שמואל אמ'. אנא מנית אפרוחיא. | שמואל אמר אני ספרתי האפורחים |
| ר' בון בר חייא אמ'. אנא מנית דימוסיא. | רבי בון בן חייא אמר אני ספרתי שורות הבנין |
| אמ' ר' מתניה. אנא מחזק טיבו לראשי | אמר רבי מתניה אני מחזיק טובה לראשי |
| דכד הוה מטי [ל]מודים הוא כרע מגרמיה. | שכאשר היה מגיע למודים הוא כרע את גופו |
עדי נוסח
שרידי הירושלמי עמ' 10
כ"י וטיקן עמ' 55
מקבילות
לא נמצאו
מקצת עדי נוסח עקיפים
תוספות ראש השנה ט"ז ע"ב
תוספות שבת קיח ע"ב (רק לדברי רבי מתניה)
תוספות בבא בתרא קסד ע"ב (כנ"ל)
סוגה
מימרה
עיון קצר באגדה
רבי ירמיה הביא בשם רבי אלעזר הלכה לפיה אם המתפלל לא כיוון בתפילתו, יחזור עליה שנית רק אם ודאי לו שיצליח לכוון.
לאחר דברי ההלכה מעידים חכמים על הקושי לכוון את ליבם בעת התפילה.
- רבי חייא הגדול מצא עצמו בעיצומה של תפילה מתלבט בשאלה מי ראוי בשל מעמדו להיות הראשון הרואה את המלך הפרסי, הממונה הפרסי או הראש ליהודים?
- שמואל מצא עצמו סופר בעלי כנף בעת תפילתו.
- רבי בון בר חייא נוכח כי בעת התפילה הוא סופר את שורות הבניין.
- רבי מתניה החזיק טובה לראשו, שכרע בברכת מודים מעצמו, גם כשהוא, רבי מתניה, לא התכוון בברכה זו.
עדות זו של חכמים משקפת כי הציווי שיש להתפלל מתוך כוונה קשה וכמעט בלתי אפשרי.
[1] בערוך השלם,א, עמ' ש'ג(303) ערך ארקפט(א) שולח לערך אלקפתא שם עמ'קו(106) מפרש ממונה על ראש הגולה. אך עיין המשה בר,ראשות הגולה בבבל בימי המשנה והתלמוד, ת"א, 1976 עמ' 25 – 26 במיוחד הערה 40. מציע ראש מחוז ומקביל לו ראש הגולה.