header2

סדר הברכות בתפילת העמידה – אגדה ג

פ"ב ה"ד (ה"ג בכ"י ליידן) דף ד ע"ד – דף ה ע"א  עמ' 18

מקור תרגום
ויאמר רופא חולים קדמיי. ויאמר רופא חולים קודם
אמ' ר' אחא. אמר רבי אחא
מפני מה התקינו גואל יש' ברכה שביעית. מפני מה התקינו גואל ישראל ברכה שביעית
ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית. ללמדך שאין ישראל נגאלים אלא בשביעית
ר' יונה בשם ר' אחא. רבי יונה בשם רבי אחא
"שיר המעלות בשוב י'י את שבות ציון" שירה שיר המעלות בשוב ה' את שבות ציון שירה
שביעית היא. שביעית היא
להודיעך שאין יש' נגאלין אלא בשביעית. להודיעך שאין ישראל נגאלים אלא בשביעית

 


עדי נוסח

שרידי ירושלמי עמ' 8

כ"י וטיקן עמ' 54

 

מקבילות

מגילה יז ע"ב (בשינויים)

 

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

מימרה

 

עיון קצר באגדה

האגדה נפתחת באמירה שברכת רפאנו צריכה להיות קודמת לברכת הגאולה, כיוון שלפי הסדר המצוי בפסוק 'הַסֹּלֵ֥חַ לְכָל־עֲוֹנֵ֑כִי הָרֹפֵא לְכָל־תַּחֲלֻאָֽיְכִי: הַגּוֹאֵ֣ל מִשַּׁחַת חַיָּיכִי הַֽמְעַטְּרֵכִי חֶ֣סֶד וְרַחֲמִֽים' (תהילים ק"ג ג' – ד')[2] קודם 'הָרֹפֵא'  ל'הַגּוֹאֵ֣ל'.

רבי אחא קובע כי ברכת הגאולה היא השביעית במספר היות שהגאולה תהיה בשנה השביעית.[3] ובשמו מוסר רבי יונה כי המסורת על גאולה בשנה השביעית מסתמכת על היות המזמור ' שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יְהֹוָה אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן...' (תהילים קכ"ו א) השביעי מבין חמשה עשר מזמורי המעלות שבתהילים.[4]

 

[2] בסוף האגדה הקודמת נזכר הפסוק כאחד המקורות עליהם נשען סדר הברכות בתפילת העמידה.

[3]מן הראוי לציין כי בבבלי מובאת ברייתא לפיה הליך הגאולה יגיע במחזור של שבע שנים: 'תנו רבנן: שבוע שבן דוד בא בו, שנה ראשונה מתקיים מקרא זה והמטרתי על עיר אחת ועל עיר אחת לא אמטיר, שניה חיצי רעב משתלחים, שלישית רעב גדול, ומתים אנשים ונשים וטף חסידים ואנשי מעשה, ותורה משתכחת מלומדיה. ברביעית - שובע ואינו שובע, בחמישית - שובע גדול, ואוכלין ושותין ושמחין, ותורה חוזרת ללומדיה. בששית - קולות, בשביעית - מלחמות. במוצאי שביעית - בן דוד בא' (סנהדרין צז ע"א).

[4] על מסורת זו ראו גם בבבלי מגילה יז ע"ב.