|
סדר הברכות בתפילת העמידה – אגדה א פ"ב ה"ד (ה"ג בכ"י ליידן) דף ד ע"ד עמ' 18 |
|
| מקור | תרגום |
| ר' אחא בשם ר' יהושע בן לוי. | רבי אחא בשם רבי יהושע בן לוי |
| אף משהתקין את התפילה הזאת | אף מי שהתקין את התפילה הזאת |
| על הסדר התקינה. | על הסדר התקינה |
| שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות שבחו של: מקו(')ם. | שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות שבחו של מקום |
| והאמצעיות צרכן שלבריות. | והאמצעיות צרכן של בריות |
| חנינו דיעה. | חנינו דיעה |
| חננתנו דיעה רצה תשובתינו. | חננתנו דיעה רצה תשובתינו |
| רצית תשובתינו סלח לנו. | רצית תשובתינו סלח לנו |
| סלחת לנו גאלינו. | סלחת לנו גאלינו |
| גאלתנו רפא חליינו. | גאלתנו רפא חליינו |
| ריפית חליינו ברך שנותינו. | ריפית חליינו ברך שנותינו |
| בירכת שנותינו קבצינו. | בירכת שנותינו קבצינו |
| קיבצתנו שופטינו בצדק. | קיבצתנו שופטינו בצדק |
| שפטתנו בצדק הכנע קמינו. | שפטתנו בצדק הכנע קמינו |
| הכנע קמינו צדקינו במשפט. | הכנעת קמינו צדקינו במשפט |
| צידקתנו בנה ביתך ושמע עתירתינו ורצינו בתוכו. | צידקתנו בנה ביתך ושמע עתירתינו ורצינו בתוכו |
| לית צורכוה <<דלא>> {ד}בנה ביתך ושמע עתירתינו ורצינו בתוכו. | לא צריך שבנה ביתך ושמע עתירתינו ורצינו בתוכו |
| אלא כמה דאישתעי קרייא כן אשתעייא מתניתא. | אלא כמו שמצוי במקרא כן מצוי בדברי התנאים (בברייתא) |
| "והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפילתי". | והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפילתי |
עדי נוסח
כת"י וטיקן עמ' 54
מקבילות
לא נמצאו
מקצת עדי נוסח עקיפים
לא נמצאו
סוגה
מימרה
עיון קצר באגדה
רבי אחא מוסר בשמו של רבי יהושע בן לוי כי גם תפילת העמידה סודרה בסדר ענייני, שלוש הברכות הראשונות ושלוש האחרונות הינן שבח למקום, ואילו הברכות האמצעיות הן בקשותיו של המתפלל.
רבי יהושע בן לוי מציג את הבקשות בגוף מדברים ומעצב את דבריו במבנה קבוע של משפט: חלקו הראשון פונה לאל בגוף נוכח ומציג מצב בו הבקשה התמלאה על ידו (רצית... סלחת... גאלתנו... ריפית וכו'), ובחלקו השני מובעת הבקשה הבאה.[1]
קיים רצף הגיוני בסדרן של הבקשות, תחילה בקשת 'חונן הדעת', כי בעזרת הדעת יש ביכולתו של האדם לבקש לחזור בתשובה. לאחר שהאל רוצה בתשובתנו, יש מקום לבקשת הסליחה. סליחת האל פותחת אפשרות לבקשת הגאולה והרפואה, וכן הלאה.
על סדר הבקשות האחרונות (בנה ביתך, ושמע עתירתנו, רצינו בתוכו) נשאל אם לא צריך היה הסדר להיות שונה. בקשה ראשונה, שמע עתירתנו, ואחריה בנה ביתך ורצינו בתוכו,[2] כלומר, בקשתנו היא שתבנה ביתך, ולאחר שנענית, והבית נבנה, אנחנו מבקשים שתרצה אותנו בתוכו. התשובה היא כי מְסַדֵּר ברכות האלה סידרם לפי המצוי במקרא.
[1] אין במשפטים מילות או אותיות יחס; בלשוננו היה נוסף לחלקו הראשון של המשפט אות יחס המתארת זמן 'מִשֶ...': (משחננתנו... משרצית... משסלחת וכו'). ולחלק השני ניתן היה להוסיף 'עתה'.
[2] ראה הפני משה על המקום.