עדי נוסח

כ"י וטיקן, עמ' 54

מקבילות

בבלי מגילה כד ע"ב

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

סוגה

מימרה

עיון קצר באגדה

במשנה מובאת מחלוקת בדבר הקורא קריאת שמע ולא מדקדק בהגיית אותיותיה; רבי יוסי קובע כי יצא הקורא ידי חובתו, ואילו רבי יהודה קובע שלא יצא. לא נפסק כמי ההלכה.

בתלמוד מובא מקור תנאי חיצוני (ברייתא) שעל פי ניסוחו הוא הילכתי. נאמר בו כי אדם שאינו מדייק בלשונו ומבטא את האות הא כאות חית, או את האות עין כאות אלף, אסור לאפשר לו לעבור לפני התיבה, היינו, להיות שליח ציבור.[1]

אף כי יש בפיסקה משום הלכה הוחלט לשלבה באגדות כיוון שיש בה תיאור מציאות. מציינים כי אנשי היישובים: חיפה, בית שאן וטבעון, לא הקפידו בלשונם, ולכן אין להעבירם לפני התיבה, לא יוכלו להיות שליחי ציבור.[2]