עדי נוסח

כת"י וטיקן עמ' 52 – 53

מקבילות

מכילתא דרבי ישמעאל (מהד' הורוביץ) בא, מסכתא דפסחא פרשה י"ז ד"ה למען תהיה עמ' 68(לחלקו הראשון של הסיפור)

ירושלמי עירובין פ"י ה"י דף כו ע"א עמ' 492

בבלי עירובין צו ע"א

פסיקתא רבתי (מהד' איש שלום) פיסקה כ"ב י' הדברות פ' תנינא ד"ה לא תשא

מקצת עדי נוסח עקיפים

תוספות עירובין צו ע"א ד"ה מיכל בת כושי הייתה מנחת תפילין

סוגה

סיפור[2]

עיון קצר באגדה

בחלק ההלכתי הוסבר המקור המקראי לפיו נקבע כי נשים פטורות מקריאת שמע והנחת תפילין. בעקבות הסבר זה מסופר על מיכל בת שאול שהניחה תפילין ועל אשת יונה שעלתה לרגל.[3] שני הסיפורים מובאים כסתירה לקביעה ההלכתית, ובשני המקרים החכמים לא מחו על המעשה.

כדי ליישב את הסתירה מובאת הרחבה נוספת של הסיפורים. הפעם מפי האמורא רבי אבהו שאמר כי את אשת יונה החזירו לביתה ומנעו את עלייתה לרגל, ועל מעשה מיכל בת שאול מחו החכמים. הבאת דברי רבי אבהו נועדה ליישב את הסתירה בין המסורת הסיפורית ובין ההלכה.