|
קריאת שמע (המשך) – אגדה ה פ"ב ה"א דף ד ע"ב עמ' 14 |
|
| מקור | תרגום |
| עד כדון באמצע הפרשה. | עד עתה[1] באמצע הפרשה |
| ואפי' באמצע הפסוק. | ואפילו באמצע הפסוק |
| ר' (יונה) [ירמיה] {מ(ר) [ד]מי} <מרמז>. | רבי ירמיה מרמז[2] |
| ר' יונה משתעי. | רבי יונה מדבר [3] |
| ר' חונה רב יוסף. "ודברת בם". | רבי חונה רב יוסף ודברת בם |
| מיכן שיש לך רשות לדבר בם. | מיכן שיש לך רשות לדבר בם |
עדי נוסח
כ"י וטיקן עמ' 52
מקבילות
לא נמצאו
מקצת עדי נוסח עקיפים
לא נמצאו
סוגה
מימרה
עיון קצר באגדה
הסיפור נפתח בשאלה 'ואפילו באמצע הפסוק', שאלה המתייחסת למחלוקת המוזכרת במשנה 'היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא אם כיון לבו יצא ואם לאו לא יצא בפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי ר' מאיר ר' יהודה אומר באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד בפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם'.[4]רבי מאיר ורבי יהודה חלוקים בנוגע לאפשרות שאילת שלום והשבתו
כאשר המתפלל מצוי באמצע קריאת שמע. רבי מאיר ורבי יהודה מקפידים יותר על הפסקה לשם שאילת שלום בפרקים ועל שאילת שלום בין הפרקים. השאלה יורדת לרובד נוסף שלא נידון בדבריהם, להפסקה באמצע פסוק לשם אמירת שלום או השבה לשלום.
בעל האגדה מביא התייחסות לשאלה על ידי תאור דרך התנהגותם של רבי ירמיה ורבי יונה במצבים אלו: רבי ירמיה לא היה מפסיק, אך היה מרמז לשלום, ואילו רבי יונה היה מפסיק באמצע הפסוק לשם שאילת שלום או השבתו. כאסמכתא להיתר לדבר באמצע אמירת פסוק מביא רבי חונה בשמו של רב יוסף את מדרש הפסוק המצוי בחלקה השלישי של קריאת שמע 'וְלִמַּדְתֶּ֥ם אֹתָ֛ם אֶת־בְּנֵיכֶ֖ם לְדַבֵּ֣ר בָּ֑ם בְּשִׁבְתְּךָ֤ בְּבֵיתֶ֙ךָ֙ וּבְלֶכְתְּךָ֣ בַדֶּ֔רֶךְ וּֽבְשָׁכְבְּךָ֖ וּבְקוּמֶֽךָ: (דברים י"א י"ט).
דיונם של חכמים מסתמן כלא מציאותי שכן פרק הזמן שבין תחילת אמירת פסוק לסיומו קצר ואינו נראה מדיד, לכן יש לתמוה למטרת הדיון. אפשר כי בשאלתם מכוונים חכמים להעמקת הדיון המסתמן במחלוקת רבי מאיר ורבי יהודה, המתח בין כבוד האל למול כבוד הבריות.[2] העדפתי להותיר את המצוי בכ"י ליידן וכן מצוי גם בכ"י וטיקן.סוקולוף מתרגםbe like, to resemble .
[3] ראו בבל עירובין נג ע"ב: 'רבי יוסי בר אסיין כי הוה משתעי בלשון חכמה אמר...', וכן בבלי פסחים ג ע"ב:
'ובאורייתא מי לא כתיב טמא אלא כל היכא דכי הדדי נינהו משתעי בלשון נקיה, כל היכא דנפישין מילי - משתעי בלשון קצרה...'. הסבר למילה זו לא מצאתי בסוקולוף ולא בערוך. מלמד במילונו מתרגם 'לדבר' אך לא ודאי לי אם הוא משמש כאסמכתא. מסיבה זו בחרתי להביא מקבילה.
[4] משנה ברכות פ"ב מ"א.