שרידי ירושלמי עמ' 6

כתב יד וטיקן עמ' 51

מקבילות

ירושלמי שקלים פ"ב ה"ה דף מז ע"א עמ' 610 (עד 'ראוני הנערים ונחבאו')

ירושלמי מועד קטן פ"ג ה"ז דף פג ע"ב עמ' 824 – 825  

מקצת עדי נוסח עקיפין

לא נמצאו

סוגה

סיפור, מדרש ומשל

עיון קצר באגדה

באגדה הקודמת נבדקה האפשרות לשאילת שלום לתלמיד חכם והועלתה האפשרות כי קיים שוני בין מנהג ארץ ישראל למנהג בבל. בעוד שבארץ ישראל שאילת השלום מבטאת מתן כבוד לתלמיד חכם, הרי שבבבל זו הבעת פחיתות כבוד כלפיו. האגדה שלפנינו ממחישה עובדה זו.

רבי יוחנן שנסמך על רבי יעקב בר אידי בהילוכו ראה את רבי אלעזר תלמידו מסתתר מפניו. אמר רבי יוחנן לרבי יעקב בר אידי בשני דברים אין רבי אלעזר (שעלה מבבל לארץ ישראל) נוהג נכון כלפי: הוא אינו שואל בשלומי וכשאומר שמועות ששמע ממני, אינו מציין ממי שמעם.

הסיפור עוסק בניסיונו של רבי יעקב בר אידי לפייס את רבי יוחנן ולשכך את כעסו על רבי אלעזר.

לטענה הראשונה של רבי יוחנן משיב רבי יעקב בר אידי בשתי דרכים: האחת, בהצגת המנהג בבבל לפיו מפני הכבוד אין הצעיר, הקטן בתורה, שואל לשלום הגדול, החכם בתורה. דברי איוב[3] המתארים את כבודו טרם יסוריו 'בְּצֵ֣אתִי שַׁ֣עַר עֲלֵי־קָ֑רֶת בָּ֝רְח֗וֹב אָכִ֥ין מוֹשָׁבִֽי: רָא֣וּנִי נְעָרִ֣ים וְנֶחְבָּ֑אוּ וִֽישִׁישִׁים קָ֣מוּ עָמָֽדוּ'[4]משמשים כאסמכתא למנהג. הסבר נוסף למעשה רבי אלעזר מובא באמצעות משל. רבי יעקב בר אידי שואל את רבי יוחנן הלכה 'מה הוא לעבור לפני הפסל אהדורי', האם יש במעבר זה משום לחלוק כבוד לפסל, ותשובתו של רבי יוחנן הינה כי מעבר ללא התייחסות לפסל יש בה משום זלזול בו. רבי יעקב בר אידי מביא את הנמשל לתשובת רבי יוחנן 'רבי אלעזר יאות עבד דלא עבר קומיך'. אילו עבר רבי אלעזר לפני רבי יוחנן וכמנהג בבל לא היה שואל לשלומו, כי אז יכול היה רבי יוחנן לחוש נפגע, ולכן נכון עשה כשהסתתר.

לטענה השנייה של רבי יוחנן בדבר העברת שמועותיו על ידי רבי אלעזר ללא אזכור מקורן משיב רבי יעקב בר אידי שוב על ידי משל. כשם שידוע שרבי מאיר הינו תלמידו של רבי עקיבא, והשמועות אותן הוא מביא הינן שלו, כן ברור שרבי אלעזר הינו תלמידו של רבי יוחנן והשמועות אותן הוא מביא הינן של רבי יוחנן.