header2

קריאת שמע – אגדה ב

ברכות פ"ב ה"א דף ד ע"א – ע"ב עמ' 13
מקור תרגום
רב שאיללר' חייא רבא. רב שאל את רבי חייא הגדול
[ו]לינא חמי לר' מקבל עליו מלכות שמים. (ואין אני) [1] ולא ראיתי את רבי מקבל עליו עול מלכות שמים
אמ' ליה. כד תחמיניה יהיב ידיה על אפוהי הוא מקבל עליו עול מלכות שמים אמר לו  כאשר תראה אותו נותן ידו על פניו הוא מקבל עליו עול מלכות שמים
אמ' ליה. ואינו צריך להזכיר יציאת מצרים. אמר לו ואינו צריך להזכיר יציאת מצרים
אמ' ליה. לית איפשר דלא יטי מילה. אמר לו אין אפשרות שלא יבוא[2]  מילה (עניין)

עדי נוסח

כתב יד וטיקן עמ' 51.

 

מקבילות

בבלי ברכות יג ע"ב

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

אנקדוטה

 

עיון קצר באגדה

בעת שרב למד בארץ ישראל אצל רבי יהודה הנשיא הוא שאל את רבי חייא הגדול מדועאינו רואה את רבי מקבל עליו עול מלכות שמים. משאלה זו ניתן להבין כי רבי החל לשנות לתלמידיו טרם קריאת שמע של שחרית.[3] רבי חייא השיב כי בעת שרבי שם את ידו על פניו זהו הזמן בו הוא מקבל  על עצמו עול מלכות שמים, על ידי קריאת הפסוק הראשון של 'שמע ישראל'.

רב מקשה על דרכו זו של רבי, האם די באמירת הפסוק הראשון של 'שמע' ללא הזכרת 'יציאת מצרים'. הזכרת יציאת מצרים הינה בחלק המסיים של את קריאת שמע 'אני ה' אלוהים אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים...'. על כך משיב רב חייא בחיוב ומבאר, כי לשיטת רבי תוך כדי לימוד די בהזכרת 'יציאת מצרים', ואין הכרח לעשות זאת על ידי קריאת 'פרשות שמע' דווקא.

[1] ערוך השלם ה', ערך 'לינא', עמ' 39. בתלמוד הירושלמי נכתב 'לית אנא'.

[2] ערוך השלם ד', ערך 'יטא', עמ' 127.

[3] ראו פני משה על הדף ורש"י במקבילה בבבלי ד"ה לא חזינא דמקבל עליה מלכות שמים.