סריס

לפועל 'סרס' שתי משמעויות: האחת 'חתך', והשנייה 'שלא כסידרו'[1].

בערוך השלם מתמקד ההסבר במשמעות השכיחה לשם 'סריס', אדם 'חָתוּךְ הביצים באבר המוליד'. משמעות נוספת 'כחוש בכל גופו עד שאינו יכול להוליד'[2].  ניתן להניח שמשמעות השם מלכתחילה היתה לאדם שנעקרו אשכיו על מנת שיוכל לשמש בתפקיד של שומר בית הנשים. המושג התרחב, כנראה,  לתפקיד שר או פקיד של המלך[3]. באשורית משמעות השם סריס היא 'פקיד'.

בנוסף, יש לפועל סרס מובן של 'להפוך על פיו' (משנה, נידה פ"ג מ"ה); ובמדרש בא הפועל בהקשר לפסיקת הלכה, 'חותכין את ההלכה'[4]. ייתכן כי הביטוי 'מופלא בית דין' המכונה סריס[5] הוא למעשה הדיין בעל המעמד הגבוה בבית הדין, בעל הסמכות לפסוק סופית את הדין[6].

[1] ערוך השלם ו', ערך 'סרס', עמ' 140 – 141.

[2] ערוך השלם ו', שם; וראו גם סוקולוף, ערך 'סרס', עמ' 389.

[3] במקרא מופיע המושג בהקשר לתפקיד בחצר המלך באופן כללי, למשל, פוטיפר סריס פרעה שר הטבחים (בראשית ל"ז לו). בתפקיד שומר הנשים והפילגשים מופיע רק באסתר פרק ב'.

[4] ויקרא רבה פ"ד פיסקה א.

[5] ויקרא רבה, שם, שם.

[6] ליברמן, יוונית ויוונות, עמ' 199 הערה 153.