מסכת ברכות – פרק א[1]

הלכה א

מאימתי קורין את שמע בערבין כו' אנן תנינן משעה שהכהנים נכנסין לוכל בתרומתן תני ר' חייא משעה שדרך בני אדם נכנסין לאכול פיתן בלילי שבת ותני עלה קרובים דבריהן להיות שוין איתא חמי משעה שהכהנים נכנסין לוכל בתרומתן יממה הו' ועם כוכביא הו' משעה שדרך בני אדם נכנסין לאכול פתן בלילי שבת שעה ותרתי ליליא הוא ואת אמר קרובים דבריהן להיות שוין אמר רבי יוסי תיפתר באילין כופרניא דקיקייא דאורחיהון מסתלקא עד דהוא יממא דצדי לון מיקמי חיותא

תני הקורא קודם לכן לא יצא ידי חובתו אם כן למה קורין אותה בבית הכנסת אמר רבי יוסי אין קורין אותה בבית הכנסת בשביל לצאת ידי חובתו אלא כדי לעמוד בתפילה מתוך דבר של תורה

רבי זעירא בשם רב ירמיה ספק בירך על מזונו ספק לא בירך צריך לברך דכתיב ואכלת ושבעת וברכת

ספק התפלל ספק לא התפלל אל יתפלל ודלאכרבי יוחנן דאמר ר' יוחנן ולואי שיתפלל אדם כל היום כולו למה שאין תפילה מפסדת

ספק קרא ספק לא קרא נישמעינה מן הדא הקורא קודם לכן לא יצא ידי חובתו וקודם לכן לאו ספק הוא ואת אמר צריך לקרות הדא אמרה ספק קרא ספק לא קרא צריך לקרות סימן לדבר משיצאו הכוכבים ואף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר ואנחנו עושים במלאכה וחציים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבי' וכתיב והיה לנו הלילה למשמר והיום למלאכה כמה כוכבים יצאו ויהא לילה רבי פינחס בשם רבי אבא בר פפא כוכב אחד ודאי יום שנים ספק לילה שלשה ודאי לילה שנים ספק והכתיב עד צאת הכוכבים אלא מיעוט כוכבים שנים קדמיא לא מתחשב בערב שבת ראה כוכב אחד ועשה מלאכה פטור שנים מביא אשם תלוי שלשה מביא חטאת במוצאי שבת ראה כוכב אחד ועשה מלאכה מביא חטאת שנים מביא אשם תלוי שלשה פטור רבי יוסי בר' בון בעי אין תימר שנים ספק ראה שני כוכבים בערב שבת והתרו בו ועשה מלאכה ראה שני כוכבים במוצאי שבת והתרו בו ועשה מלאכה מה נפשך אם הראשונים יום הן אף האחרוני' יום הן ויהא חייב על האחרונים אם האחרונים לילה אף הראשונים לילה ויהא חייב על הראשונים ראה שני כוכבים בערב שבת וקצר כחצי גרוגרת בשחרית וקצר כחצי גרוגרת ראה שני כוכבים במוצאי שבת וקצר כחצי גרוגרת מה נפשך אם הראשונים יום הן אף האחרונים יום הן ויצטרף של שחרית עם של מוצאי שבת ויהא חייב על האחרונים אם האחרונים לילה אף הראשונים לילה ויצטרף של שחרית עם של לילי שבת ויהא חייב על הראשונים הדא דתימר באילין דלית אורחתהון מתחמיא ביממא ברם באילין דאורחהון מתחמיא ביממא לא משערין בהון אמר ר' יוסי בר' בון ובלחוד דיתחמון תלתא כוכבין בר מן הדא כוכבתא רבי יעקב דרומנה בשם רבי יהודה בן פזי כוכב אחד ודאי יום שנים לילה ולית ליה ספק אית ליה ספק בין כוכב לכוכב תני כל זמן שפני מזרח מאדימות זהו יום הכסיפו זהו בין השמשות השחירו נעשה העליון שוה לתחתון זהו לילה רבי אומר הלבנה בתקופתה התחיל גלגל חמה לשקע ותחילת גלגל לבנה לעלות זהו בין השמשות אמר רבי חנינא סוף גלגל חמה לשקע ותחילת גלגל לבנה לעלות ותני שמואל כן אין הלבנה זורחת בשעה שהחמה שוקעת ולא שוקעת בשעה שהחמה זורחת

רבי שמואל בר חייא בר יהודה בשם רבי חנינא התחיל גלגל חמה לשקע אדם עומד בראש הר הכרמל ויורד וטובל בים הגדול ועולה ואוכל בתרומתו חזקה ביום טבל הדא דתימר בההוא דאזיל ליה בקפונדרא ברם ההוא דאזל ליה באיסרטא לא בדה

אי זהו בין השמשות אמר רבי תנחומא לטיפה של דם שהיא נתונה על גבי חדה של סייף נחלקה הטיפה לכאן ולכאן זהו בין השמשות

אי זהו בין השמשות משתשקע החמה כדי שיהלך אדם חצי מיל דברי רבי נחמיה רבי יוסי אומר בין השמשות כהרף עין ולא יכלו לעמוד עליו חכמים רבי יוסי ורבי אחא הוו יתבין אמר רבי יוסי לרבי אחא לא מסתברא סוף חצי מיל דרבי נחמיה כהרף עין דרבי יוסיאמר ליה אוף אנא סבר כן רבי חזקיה לא אמר כן אלא כל הרף עין והרף עין שבחצי מיל דרבי נחמיה ספק הוא אמר רבי מנא קשייתה קומי דרבי חזקיה כד תנינן תמן ראה אחת ביום ואחת בין השמשות ואחת למחר אם יודע שמקצת הראייה מהיום ומקצתה למחר ודאי לטומאה ולקרבן ואם ספק שמקצת הראיה מהיום ומקצתה למחר ודאי לטומאה וספק לקרבן רבי חייא בר יוסף בעא קומי רבי יוחנן מאן תנא ראיה נחלקת לשנים רבי יוסי אמר לה קשתה על דעתך דאת אמר כל הרף עין והרף עין שבחצי מיל דרבי נחמיה ספק הוא למה אמר ליה קשתיה לכשיבוא אליהו ויאמר זהו בין השמשות מאן פליג רבי חנינא חברהון דרבנן בעי כמה דאת אמר בערבית נראו שלשה כוכבים אף על פי שהחמה נתונה באמצע הרקיע לילה הוא ומר אף בשחרית כן אמר רבי אבא כתיב השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה וכתיב ובא השמש וטהר מקיש יציאתו לביאתו מה ביאתו משיתכסה מן הבריות אף יציאתו לכשיתודע לבריות אמר רבי בא כתיב הבוקר אור התורה קראה לאור בוקר תני רבי ישמעאל בבקר בבוקר כדי ליתן תחום לבוקרו של בוקר אמר רבי יוסי בי ר' בון אם אומר ליתן עוביו של רקיע ללילה בין בערבית בין בשחרית נמצאת אומר שאין היום והלילה שוין ותני באחד בתקופת ניסן ובאחד בתקופת תשרי היום והלילה שוין

אמר רבי הונא נלפינה מדרך הארץ שרי מלכא נפק אף על גב דלא נפק אמרין דנפק שרי עליל לא אמרין דעל עד שעתא דייעול

זהו שעומד ומתפלל צריך להשוות את רגליו תרין אמורין רבי לוי ורבי סימון חד אמר כמלאכים וחד אמר ככהנים מאן דאמר ככהנים לא תעלה במעלות על מזבחי שהיו מהלכים עקב בצד גודל וגודל אצל עקב ומאן דאמר כמלאכים ורגליהם רגל ישרה

רבי חנינא בר אנדריי בשם רבי שמואל בר סוטר המלאכים אין להן קפיצין ומה טעמא קרבת על חד מן קמייא קיימיא

אמר רבי הונא זה שרואה את הכהנים בבית הכנס' בברכה ראשונה צריך לומר ברכו את ה' מלאכיו בשניי' ברכו את כל צבאיו בשלישית ברכו ה' כל מעשיו במוסף בברכה הראשונה צריך לומר שיר המעלות הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' העומדים בבית ה' בלילות בשנייה שאו ידיכם קדש בשלישית יברכך ה' מציון אם היו ארבע חוזר תליתיאתא בקדמיתא ורביעתא בתיניוותא

אמר רבי חצנא מאיילת השחר עד שיאור המזרח אדם מהלך ארבעת מילין משיאור המזרח עד שתנץ החמה ארבעת מיל ומניין משיאור המזרח עד שתנץ החמה ארבעת מיל דכתיב וכמו השחר עלה וגומר וכתיב השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה ומן סדום לצוער ארבעת מיל יות' הוון אמר רבי זעירא המלאך היה מקדד לפניהן הדרך ומניין מאיילת השחר עד שיאור המזרח ארבעת מיל כמו וכמו מילה מדמיא לחבירתה

אמר רבי יוסי בי רבי בון הדא איילתא דשחרא מאן דאמר כוכבתא היא טעיא זימנין דהיא מקדמא וזימנין דהיא מאחרה מאי כדון כמין תרין דקורנין דנהור דסלקין מן מדינחא ומנהרין

דלמא רבי חייא רבא ורבי שמעון בן חלפתא הוו מהלכין בהדא בקעת ארבל בקריצתה וראו איילת השחר שבקע אורה אמר רבי חייא רבה לר' שמעון בן חלפתא בירבי כך היא גאולתן של יש' בתחילה קימאה קימאה כל מה שהיא הולכת היא רבה והולכת מאי טעמא כי אשב בחושך ה' אור לי כך בתחילה ומרדכי יושב בשער המלך ואחר כך ויקח המן את הלבוש ואת הסוס ואחר כך וישב מרדכי אל שער המלך ואחר כך ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות ואחר כך ליהודים היתה אורה ושמחה

ואתיא דרבי חייא כרבי יודה דתני בשם רבי יודה עוביו של רקיע מהלך חמשים שנה אדם בינוני מהלך ארבעים מיל ביום עד שהחמה נוסרת ברקיע מהלך חמשי' שנה אדם מהלך ארבעת מיל נמצאת אומר שעוביו של רקיע אחד מעשרה ביום וכשם שעוביו של רקיע מהלך חמשים שנה כך עוביה של ארץ ועוביו של תהום מהלך חמשים שנה ומה טעם היושב על חוג הארץ וכתיב וחוג שמים יתהלך וכתיב בחוקו חוג על פני תהום חוג חוג לגזירה שוה

תני עץ חיים מהלך חמש מאות שנה אמר רבי יודה בי רבי אלעאי לא סוף דבר טפו אלא אפילו כורתו וכל פילוג מי בראשית מתפלגין מתחתיו ומה טעם והיה כעץ שתול על פלגי מים

תני עץ חיים אחד מששים לגן וגן אחד מששים לעדן ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן תמצית כור תרקב שותה תמצית כוש מצרים שותה נמצאת אומר מצרים מהלך ארבעים יום וכוש מהלך שבע שנים ועוד

ורבנן אמרין בשני אבות הראשונים כימי השמים על הארץ וכשם שבין הארץ לרקיע מהלך חמש מאות שנה כך בין רקיע לרקיע מהלך חמש מאות שנה ועוביו מהלך חמש מאות שנה ומה חמית מימר עוביו של רקיע מהלך חמש מאות שנה אמר רבי בון יהי רקיע בתוך המים יהי רקיע בתווך

רב אמר לחים היו שמים כיום הראשון ובשני קדשו רב אמר יהי רקיע יחזק הרקיע יקרש הרקיע יגלד הרקיע ימתח הרקיע אמר רבי יודה בן פזי יעשה כמין מטלית הרקיע היך מה דאת אמר וירקעו את פחי הזהב וגו'

תני בשם ר' יהושע עוביו של רקיע כשתי אצבעיים מילתיה דר' חנינא פליגא דא"ר אחא בשם רבי חננא תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק תרקיע מלמד שהן עשויין כטס יכול שאינן בריאין ת"ל חזקים יכול שהן נתרפין ת"ל כראי מוצק בכל שעה ושעהנראין מוצקים

רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש רבי יוחנן אמר בנוהג שבעולם אדם מותח אוהל על ידי שהוא דפה ברם הכא וימתחם כאהל לשבת וכתיב חזקים רבי שמעון בן לקיש אמר בנוהג שבעולם אדם נוסך כלים על ידי שהות הוא מעלה חלודה ברם הכא כראי מוצק בכל שעה ושעה הן נראין כשע' יציקתן רבי עזריה אמר על הא דרבי שמעון בן לקיש ויכולו השמים והארץ וכל צבאם ויכל אלהים ביום השביעי ויברך אלהים את יום השביעי מה כתיב בתריה אלה תולדות השמים וכי מה ענין זה אצל זה אלא יום נכנס ויום יוצא שבת נכנס שבת יוצא חודש נכנס חודש יוצא שנה נכנס שנה יוצאה וכתיב אלה תולדות השמים והאר' בהבראם ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים

רבי אומר ארבע אשמורות ביום וארבע אשמורות בלילה העונה אחד מעשרים וארבעה לשעה העת אחד מעשרים וארבעה לעונה הרגע אחד מעשרים וארבעה לעת כמה הוא הרגע רבי ברכיה בשם רבי חלבו אמר כדי לאומרו ורבנן אמרין הרגע כהרף עין תני שמואל הרגע אחד מחמשת ריבוא וששת אלפים ושמונה מאות וארבעים ושמונה לשעה

רבי נתן אומר שלש ראש האשמורת התיכונה רבי זריקן ורבי אמי בשם רבי שמעון בן לקיש טעמא דר' חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך וכתב קדמו עיני אשמורות רבי חזקיה אמר רבי זריקן רבי בא חד אמר טעמיה דרבי וחרינה אמר טעמיה דרבי נתן מאן דמר טעמא דרבי חצות לילה ומאן דמר טעמיה דרבי נתן ראש האשמורת התיכונה מן מקיים רבי נתן טעמיה דרבי חצות לילה פעמים חצות לילה ופעמים קדמו עיני אשמורות הא כאי זה צד בשעה שהיה דוד סועד סעודת מלכים חצות לילה ובשעה שהיה סועד סעודת עצמו קדמו עיני אשמורות מכל מקום לא הוה ארחא אתיא ומשכח לדוד דמיך הוא שדוד אמר עורה כבודי עורה הנבל וכינור אעירה שחר איתעיר יקרי מן קומי איקריה דבריי איקרי לא חשיב כלום מן קדם איקריה דבריי אעירה שחר אנא הוינא מעורר שחרה שחרה לא הוה מעורר לי והיה יצירו מקטרגו ואומר לו דוד דרכן של מלכים להיות השחר מעוררן ואת אמר אעירה שחר דרכן של מלכים להיות ישינין עד שלש שעות ואת אמר חצות לילה אקום והוא אומר על משפטי צדקך ומה היה דוד עושה רבי פינחס בשם רבי אלעזר ברבי מנחם היה נוטל נבל וכינור ונותנו מראשותיו ועומד בחצי הלילה ומנגן בהם כדי שישמעו חבירי תורה ומה היו חבירי תורה אומר ומה אם דוד המלך עוסק בתורה אנו על אחת כמה וכמה

אמר רבי לוי כנור היה תלוי כנגד חלונותיו של דוד והי' רוח צפונית מנשבת בלילה ומנפנפת בו והיה מנגן מאיליו הדה הוא דכת' והיה כנגן המנגן כנגן במנגן אין כתב כאן אלא כנגן המנגן הכינור היה מנגן מאיליו

מה מקיים רבי טעמא דרבי נתן ראש האשמורת התיכונה אמר רבי הונא סופה של שנייה וראשה של שלישית הן מתווכות את הלילה אמר רבי מנא ויאות מי כתיב תיכונות לא תיכונה קדמיתא לא מתחשבא דעד כדון ברייתא עירין

פיס' וחכמים אומרים עד חצות רבי יסא בשם ר' יוחנן הלכה כחכמים רבי יסא מפקד לחברייא אין בעיתון מתעסקא באוריתא אתון קרייה שמע קודם חצות ומתעסקין

מילתיה אמרה שהלכה כחכמים מילתיה אמרה שאמר דברים אחר אמת ויציב

תני הקורא את שמע בבית הכנס' בשחר יצא ידי חובתו בערב לא יצא ידי חובתו מה בין הקורא בשחרית ומה בין הקורא בערבית רבי הונא בשם רב יוסף מה טעם אמרו אדם צריך לקרות שמע בביתו בערב בשביל להבריח את המזיקין מילתיה אמרה שאין אמר דברים אחר אמת ויציב מילתיה דרבי שמואל בר נחמני אמר כן רבי שמואל בר נחמני כד הוה נחית לעיבורה הוה מקבל רבי יעקב גרוסה והוה רבי זעירא מטמר ביני קופייא משמענא היך הוה קרי שמע והוה קרי וחזר וקרי עד דהו' שקע מיניה גו שינתיה ומאי טעמא רבי אחא ור' תחליפא חמוי בשם רבי שמואל בר נחמן רגזו ואל תחטאו אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה

מילתיה דר' יהושע בן לוי פליגא דרבי יהושע בן לוי קרי מזמורים בתרה והא תני אין אומר דברים אחר אמת ויציב פתר לה באמת ויציב של שחרית דמר ר' זעירא בשם ר' אבא בר ירמיה שלש תכיפות הן תכף לסמיכה שחיטה תכף לנטילת ידים ברכה תכף לגאולה תפילה תכף לסמיכה שחיטה וסמך ושחט תכף לנטילת ידים ברכה שאו ידיכם קדש וברכו את ה' תכף לגאולה תפילה יהיו לרצון אמרי פי מה כתיב בתריה יענך ה' ביום צרה אמר רבי יוסי בי רבי בון כל מי שהוא תוכף סמיכה לשחיטה אין פסול נוגע באותו קרבן וכל מי שהוא תוכף לנטילת ידים ברכה אין השטן מקטרג באותה סעודה וכל מי שהוא תוכף גאולה לתפילה אין השטן מקטרג באותו היום אמר רבי זעירא אנא תכפית גאולה לתפילה ואיתצדית באנגריא מובלא הדס לפלטין אמרו ליה רבי רבו היא אית בני אינשי הבין פריטין מחכים פלטין

א"ר אמי כל מי שאינו תוכף לגאולה תפילה למה הו' דומה לאוהבו של מלך שבא והרתיק על פתחו של מלך יצא לידע מה הוא מבקש ומצאו שהפליג עוד הוא הפליג

פיס' רבן גמליאל אומר עד שיעלה עמוד השחר אתיא דרבן גמליאל כרבי שמעון דתני בשם רבי שמעון פעמים שאדם קורא את שמע אחת לפני עמוד השחר ואחת לאחר עמוד השחר ונמצא יוצא ידי חובתו של יוםושל לילה הא רבן גמליאל כרבי שמעון בערבית אף בשחרית כן או יהא בה כיי דמר ר' זעירא תנאי אחוי דרב חייא בר אשיא ודרב אבא בר חנה הקורא עם אנשי משמר לא יצא כי משכימין היו

מתני' מעשה שבאו בניו מבית המשתה אמרו לו לא קרינו את שמע אמר להן אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות ורבן גמליאל פליג על רבנין ועבד עובדא כוותיה והא רבי מאיר פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה והא רבי עקיבא פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה והן אשכחנן דרבי מאיר פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה דתני סכין אלוונתית לחולה בשבת אימתי בזמן שטרפו ביין ושמן מערב שבת אבל אם לא טרפו מערב שבת אסור תני אמר ר' שמעון בן אלעזר מתיר היה רבי מאיר לטרוף יין ושמן ולסוך לחולה בשבת וכבר חלה ובקשנו לעשות לו כן ולא הניח לנו ואמרנו לו רבי דבריך מבטל בחייך ואמר לן אף על פי שאני מיקל לאחרים מחמיר אני על עצמי דהא פליגי עלי חברי והן אשכחנן דרבי עקיבה פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה

כיי דתנינן תמן השדרה והגולגולת מב' מתים רביעית דם מב' מתים ורובע עצמו' מב' מתי' אבר מן המת מב' מתי' אבר מן החי מב' אנשים רבי עקיב' מטמא וחכמים מטהרין תני מעשה שהביאו קופ' מליא' עצמו' מכפר טבי והניחוה באויר הכנס' בלוד ונכנס תודרוס הרופא ונכנסו כל הרופאי' עמו אמ' תודרוס הרופא אין כאן שדרה ממת אחד ולא גולגולת ממת אחד אמרו הואיל ויש כאן מטהרין ויש כאן מטמאין נעמוד על המניין התחילו מרבי עקיבה וטיהר אמרו לו הואיל והיית מטמא וטיהרת טהור והן אשכחנן דר' שמעון פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה כיי דתנינן תמן רבי שמעון או' כל הספחין מותרין חוץ מספיחי כרוב שאין כיוצא בהן בירקות שדה וחכמים אומרים כל הספחין אסורין ר' שמעון בן יוחי עבד עובדא בשמיטתא חמא חד מלקט ספיחי שביעית אמר ליה ולית אסור ולאו ספיחי אינון אמרי ליה ולא את הוא שאת מתיר אמר ליה ואין חבירי חולקין עלי וקרי עלוי ופורץ גדר ישכנו נחש וכן הות ליה ורבן גמליאל פליג על רבנן ועבד עובדא כוותיה שנייא הכא שהיא לשינון מעתה אף משיעלה עמוד השחר ואית דבעי מימר תמן היו יכולין לקיים דברי חכמים ברם הכא כבר עבר חצות ולא היו יכולין לקיים דברי חכמי' אמ' לון עובדין עובדא כותיה מתני' ולא זו בלבד אלא כל שאמרו חכמ' עד חצו' מצותן עד שיעלה עמוד השחר הקטר חלבים ואיברים ואכילת פסחים מצותן עד שיעלה עמוד השחר אנן תנינן אכילת פסחים אית דלא תני אכילת פסחים מאן תנא אכילת פסחים רבנן ומאן דלא תנא אכילת פסחים רבי אליעזר ומאי טעמא דרבי אליעזר נאמר כאן לילה ונאמר להלן לילה מה לילה שנאמר להלן חצות אף כאן חצות אמר רבי חונה ולית כן אכילת פסחים אפילו כרבנן דתנינן הפסח אחר חצות מטמא את הידים מתני' כל הנאכלין ליום אחד מצותן עד שיעלה עמוד השחר אם כן למה אמרו חכמים עד חצות כדי להרחיק אדם מן העבירה כל הנאכלין ליום אחד קדשים קלים ואם כן למה אמרו חכמים וכו' אם את הוא אומר עד שיעלה עמוד השחר הוא סבור שלא עלה עמוד השחר נמצא אוכל ומתחייב מתוך שאת אומר לו עד חצות אפי' הוא אוכל אחר חצות אינו מתחייב

הלכה ב

מתני' מאימתי קורין את שמע בשחרית משיכיר בין תכלת ללבן רבי אליעזר אומר בין תכלת לכרתן עד הנץ החמה ור' יהושע או' עד שלש שעות שכן דרך מלכים לעמוד בשלש שעות הקורא מיכן ואילך לא הפסיד כאדם שהוא קורא בתורה בעי מתניתא בין תכלת שבה ללבן שבה ומה טעמין דרבנן וראיתם אותו מן הסמוך לו ומה טעמיה דרבי אליעזר וראיתם אותו כדי שיהא ניכר בין הצבועין

תני בשם רבי מאיר וראיתם אותה אין כתיב כאן אלא וראיתם אותו מגיד שכל המקיים מצות ציצית כאילו מקבל פני שכינה מגיד שהתכלת דומה לים והים דומה לעשבים ועשבים דומין לרקיע ורקיע דומה לכסא הכבוד והכסא דומה לספיר דכתיב ואראה והנה על הרקיע אשר על ראש הכרוב כאבן ספיר כמראה דמות כסא

אחרים אומרים וראיתם אותו כדי שיהא אדם רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו רב חסדא אמר בהדא דאחרים מה אנן קיימין אם רגיל אפילו רחיק כמן חכים ליה ואם בשאינו רגיל אפילו קרוב ליה לא חכים ליה אלא כן אנן קיימין ברגיל ושאינו רגיל בההוא דאזיל ליה לאכסניא ואתי לקיצין אית תניי תני בין זאב לכלב בין חמור לערוד ואית תניי תני כדי שיהא אדם רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו הוא בעי מימר מן מר בין זאב לכלב בין חמור לערוד כמן דמר בין תכלת לכרתן ומן דמר כדי שיהא אדם רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו כמן דמר בין תכלת ללבן

אבל אמרו מצותה עם הנץ החמה כדי שיסמוך גאולה לתפילה ונמצא מתפלל ביום אמר רבי זעירא ואנא אמרית טעמא יראוך עם שמש אמר מר עוקבא הוותיקין היו משכימין וקורין אותה כדי שיסמכו לה תפילתן עם הנץ החמה

תני אמר רבי יודה מעשה שהייתי מהלך בדרך אחרי רבי אלעזר בן עזריה ואחרי רבי עקיבה והיו עסוקין במצות והגיע עונת קרית שמע והייתי סבור שמא נתייאשו מקרית שמע וקריתי ושניתי ואחר כך התחילו הם וכבר היתה החמה על ראשי ההרים

עד הנץ החמה רבי זבדיה בריה דרבי יעקב בר זבדי בשם רבי יונה כדי שתהא החמה מטפטפת על ראשי ההרים

רבי יהושע אומר עד שלש שעות רבי אידי ורב המנונא ורב אדא בר אחא בשם רב הלכה כרבי יהושע בשוכח רבי הונא אמר תרין אמוראין חד אמר בשוכח מגיב ליה חבריה וכי יש הלכה בשוכח כך היא הלכה ולמה אמרו בשוכח כדי שיהא אדם מזרז בעצמו לקרותה בעונתה

תמן תנינן מפסיקין לקרית שמע ואין מפסיקין לתפילה אמר רבי אחא קרית שמע דבר תור' תפילה אינ' דבר תור' א"ר בא ק"ש זמנה קבוע תפילה אין זמנה קבוע א"ר יוסי ק"ש אינה צריכה כוונה תפילה צריכה כוונה א"ר מני קשיית' קומוי רבי יוסי ואפי' תימר ק"ש אינה צריכה כוונה ג' פסוקין הראשונים צריכין כוונה מן גו דאינון ציבחד מיכוין

רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יוחי כגון אנו שעוסקין בתלמוד תורה אפילו לקרית שמע אין אנו מפסיקין רבי יוחנן אמרה על גרמיה כגון אנו שאין אנו עסוקין בתלמוד תורה ואפילו לתפילה אנו מפסיקין דין כדעתיה ודין כדעתיה רבי יוחנן כדעתיה דרבי יוחנן אומר וולואי שמתפלל אדם כל היום למה שאין תפילה מפסדת רבי שמעון בן יוחי כדעתיה דרבי שמעון בן יוחי אמר אילו הוינא קאים על טורא דסיני בשעתא דאיתיהיבת תורה לישר' הוינא מתבעי קומוי רחמנ' דיתברי לבר נשא תרין פומין חד דהוה לעי באורית' וחד דעביד ליה כל צורכיה חזר ומר ומה אין חד הוא לית עלמא יכיל קאים ביה מן דילטוריא דיליה אילו הוו תרין על אחת כמה וכמה

אמר רבי יוסי קומוי רבי ירמיה אתיא דרבי יוחנן כרבי חנינא בן עקביה דתני כותבי ספרים תפילין ומזוזות מפסיקין לק"ש ואין מפסיקין לתפילה ר' חנינ' בן עקביה או' כשם שמפסיקין לק"ש כך מפסיקין לתפילה ולתפילין ולשאר כל מצותיה של תורה ולא מודי רבי שמעון בן יוחי שמפסיקין לעשות סוכה ולעשות לולב

ולית ליה לרבי שמעון בן יוחי הלמד על מנת לעשות ולא הלמד שלא לעשות שהלמד שלא לעשות נוח לו שלא נברא ואמר רבי יוחנן הלמד שלא לעשות נוח לו אילו נהפכה שיליתו על פניו ולא יצא לעולם טעמא דר' שמעון בן יוחי זהו שינון וזה שינון ואין מבטל שינון מפני שינון והא תנינן הקורא מיכן ואילך לא הפסיד כאדם שהוא קורא בתורה הא בעונתה חביבה מדברי תורה

היא היא אמר רבי יודן רבי שמעון בן יוחי על ידי שהיה תדי' בדברי תורה לפיכך אינה חביבה יותר מדברי תורה אמר רבי אבא מרי לא תנינן אלא באדם שהוא קורא בתורה הא בעונתה כמשנה היא רבי שמעון בן יוחי כדעתיה דר' שמעון בן יוחי אמ' העוסק במקר' מדה שאינה מדה ורבנן עבדי מקר' כמשנ'

הלכה ג

מתני' בית שמאי אומרי' בערב כל אדם יטו ויקרו ובבוק' יעמודו שנאמר בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך וב"ה אומרים כל אדם קורין כדרכן שנ' ובלכתך בדרך אם כן למה נאמר ובשכבך ובקומך אלא בשעה שבני אדם שוכבין ובשעה שבני אדם עומדין הא דבית הלל מקיימין תרין קריא מה מקיימין דבית שמאי בשבתך בביתך ובלכתך בדרך בשבתך בביתך פרט לעוסקים במצות ובלכתך בדרך פרט לחתני'

תני מעשה בר' אלעזר בן עזרי' ור' ישמעאל שהיו שרויין במקו' אחד והיה ר' אלעזר בן עזריה מוטה ור' ישמעאל זקוף הגיע זמן עונת קרית שמע זקף ר' אלעזר בן עזריה והיטה רבי ישמעאל א"ר אלעזר לר' ישמעאל אומר לאחד בשוק מה לך זקנך מגודל והוא אומר יהיה כנגד המשחיתים אני שהייתי מוטה נזקפתי ואת' שהיית זקוף הטית אמר לו אתה נזקפת כדברי בית שמאי ואני היטיתי כדברי ב"ה ד"א שלא יראוני התלמידים ויעשו הלכה קבע כדברי בית שמאי

הלכה ד

מתני' א"ר טרפון אני הייתי בא בדרך והטיתי לקרו' כדברי ב"ש וסיכנתי בעצמי מפני הליסטין אמרו לו כדיי היית לחוב על עצמך שעבר' על דברי ב"ה

בשם ר' יוחנן דודי' דברי סופרים לדברי תורה וחביבי' כדברי תורה חיכך כיין הטוב שמעון בר ווה בשם רבי יוחנן דודים דברי סופרים לדברי תורה וחביבים יותר מדברי תורה כי טובים דודיך מיין ר' בא בר כהן בשם ר' יודה בן פזי תדע לך שחביבין דברי סופרים מדברי תורה שהרי רבי טרפון אילו לא קרא לא היה עובר אלא בעשה וע"י שעבר על דברי ב"ה נתחייב מיתה על שם ופורץ גדר ישכנו נחש

תני ר' ישמעאל דברי תורה יש בהן איסור ויש בהן היתר יש בהן קולין יש בהן חומרי' אבל דברי סופרי' כולן חמורין הן תדע לך שהו' כן דתנינ' תמן האומ' אין תפילין לעבור על דברי תורה פטור חמש טוטפות להוסיף על דברי סופרים חייב

ר' חנניה בריה דר' אדא בשם ר' תנחום ביר' חייא חמורים דברי זקנים מדברי נביאים דכתי' אל תטיפו יטיפון אל יטיפו לאלה לא יסג כלימות וכתיב אטיף לך ליין ולשכר נביא וזקן למה הן דומין למלך ששולח ב' פלמטרין שלו למדינה על אחד מהן כתב אם אינו מראה לכם חותם שלי וסמנטירין שלי אל תאמינו לו ועל אחד מהן כת' אף על פי שאינו מראה לכם חותם שלי האמינוהו בלא חות' וסמנטירין כך בנביא כת' ונתן אליך אות או מופת ברם הכא על פי התורה אשר יורוך

הדא דתימר משיצאת בת קול אבל עד שלא יצאת בת קול כל הרוצ' להחמי' על עצמו ולנהוג כחומרי ב"ש וכחומרי ב"ה על זה נאמ' הכסיל בחושך הולך כקולי אילו ואילו נקרא רשע אלא אי כקולי וכחומרי דדין אי כקולי וכחומרי דדין הדין דתימ' עד שלא יצאת בת קול אבל משיצא' בת קול לעולם הלכה כדברי ב"ה וכל העובר על דברי ב"ה חייב מיתה תני יצאת בת קול ואמרת אילו ואילו דברי אלהים חיים אבל הלכה כדברי בית הלל איכן יצאת בת קולרבי ביבי אמר בשם רבי יוחנן ביבנה יצאת בת קול

הלכה ה

מתני' בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה אחת ארוכה ואחת קצרה מקו' שאמרו להאריך אינו רשאי לקצר לקצר אינו רשאי להאריך לחתום אינו רשאי שלא לחתום שלא לחתום אינו רשאי לחתום

ר' סימון בשם רבי שמואל בר נחמן על שם והגית בו יומם ולילה שתהא הגיית היום והלילה שוין ר' יוסי בר' אבין בשם ר' יהושע בן לוי על שם שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך ר' נחמן בשם ר' מני כל המקיים שבע ביום הללתיך כאילו קיים והגית בו יומם ולילה

מפני מה קורין שתי פרשיו' הללו בכל יום ר' לוי ור' סימון ר' סימון אמר מפני שכתוב בהן שכיבה וקימה ר' לוי א' מפני שעשרת הדברות כלולין בהן אנכי ה' אלהיך שמע ישראל ה' אלהינו לא יהיה לך אלהי' אחרי' על פני ה' אחד לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא ואהבת את ה' אלהיך מאן דרחים מלכא לא לישתבע בשמי' ומשקר זכור את יום השבת לקדשו למען תזכרו ר' או' זו מצו' שבת שהיא שקולה כנגד כל מצותיה של תור' דכתי' ואת שבת קדשך הודעת להם ומצות וחוקי' ותורה צוית וגו' להודיעך שהיא שקולה כנגד מצותיה של תורה כבד את אביך ואת אמך למען ירבו ימיכם וימי בניכם לא תרצח ואבדתם מהרה מאן דקטיל מתקטיל לא תנאף לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם א"ר לוי ליבא ועינא תרין סרסורי דחטאה כתיב תנה בני לבך לי ועיניך דרכי תצרנה אמר הקדוש ברוך הוא אי יהבת לי ליבך ועינך אנא ידע דאת לי לא תגנב ואספת דגנך ולא דגנו של חברך לא תענ' ברעך עד שקר אני ה' אלהיכם וכת' וה' אלהים אמת מהו אמת א"ר אבון שהוא אלהים חיים ומלך עולם א"ר לוי אמר הקדוש ברוך הוא אם היעדת לחבירך עדות שקר מעלה אני עליך כאילו היעדת עלי שלא בראתי שמי' וארץ לא תחמוד בית רעך וכתבת' על מזוזות ביתך ביתך ולא בית חבירך

תמן תני' אמר להן הממונה ברכו ברכה אחת והן בירכו מה בירכו רב מתנה אמר בשם שמואל זו ברכת תורה וקראו עשרת הדברים שמע והיה אם שמוע ויאמר ר' אמי בשם ר"ל זאת אומרת שאין הברכות מעכבות א"ר בא אין מן הדא לית ש"מ כלו' שעשר' הדברות הן הן גופה של שמע

דרב מתנה ורבי שמואל בר נחמן אמר תרויהון אמרין בדין הוה שיהו קורין עשרת הדיברות בכל יום ומפני מה אין קורין אותן מפני טענת המינין שלא יהו אומ' אלו לבדם ניתנו לו למשה בסיני

ר' שמואל בר נחמן בשם ר' יהודה בר זבודא בדין היה שיהו קורין פרשת בלק ובלעם בכל יום ומפני מה אין קורי' אותם שלא להטריח על הציבור ר' חונה אמר מפני שכתיב בה שכיבה וקימה ר' יוסי בי רבי בון אמר מפני שכתיב בהן יציאה ומלכות אמר ר' אלעזר מפני שכתובה בתורה בנביאים ובכתובים

אמר להן הממונה ברכו ברכה אחת והן בירכו מה בירכו מר רב מתנה בשם שמואל זו ברכת תורה והלא לא ברכו יוצר המאורו' ר' שמואל אחוי דר' ברכיה עדיין לא יצאו המאורו' ותימר יוצר המאורות

ובשבת מוסיפין ברכה אחת למשמר היוצא מהו ברכה א"ר חלבו זו היא השוכן בבית הזה יטע ביניכם אחוה ואהבה שלום וריעות

שמואל אמר השכים לשנות קודם ק"ש צריך לברך לאחר ק"ש א"צ לברך א"ר בא והוא ששנה על אתר ר' חונא אמ' נראין הדברי' מדרש צריך לברך הלכות א"צ לברך ר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי בין מדרש בין הלכות צריך לברך

אמ' רב חייא בר אשי נהגין הוינן ויתבין קומוי רב בין מדרש בין הלכות זקיקינן למיברכה

תני הקורא עם אנשי מעמד לא יצא כי מאחרי' היו

ר' זעירא בשם ר' אמי ביומי דר' יוחנן הוינן נפקין לתעניתא וקרוי שמע בתר תלת שעין ולא הוה ממחי בידן ר' יוסי ור' אחא נפקן לתעניתא אתא ציבורא ומיקרי שמע בתר תלת שעין בעא רב אחא מחויי בידן א"ל רבי יוסה והלא כבר קראו אותה בעונתה כלום קורי' אותה אלא כדי לעמוד בתפילה מתוך דבר תורה א"ל מפני ההדיוטו' שלא יהו אומרי' בעונת' הן קורין אות'

אלו ברכות שמאריכין בהן ברכות ר"ה וי"ה וברכות תענית ציבור מברכותיו אדם ניכר אם ת"ח הוא אם בור הוא

אלו ברכות שמקצרין בהן המברך על המצות ועל הפירות וברכת הזימון וברכה אחרונה של ברכת המזון אחר המזון הא כל שאר הברכות אדם מאריך אמר חזקיה מן מה דתני המאריך הרי זה מגונה והמקצר הרי זה משובח הדא אמרה שאין זה כלל תני צרי' להאריך בגואל ישר' בתענית הא בשש שהוא מוסיף אינו מאריך א"ר יוסה שלא תאמר הואיל והוא מעין י"ח לא יאריך בה לפום כן צריך מימר צריך להאריך בגואל יש' בתענית אלו ברכות ששוחחין בהן בראשו' תחילה וסוף ובמודים תחילה וסוף השוחח על כל ברכה וברכה מלמדין אותו שלא ישוח

ר' יצחק בר נחמן בשם ר' יהושע בן לוי כהן גדול שוחח על סוף כל ברכה וברכה המלך ראש כל ברכה וברכה וסוף כל ברכה וברכה ר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי המלך משהוא כורע אינו נזקף עד שהוא משלי' כל תפילתו מ"ט ויהי ככלו' שלמה להתפלל אל ה' את כל התפילה ואת כל התחינה הזאת קם מלפני מזבח ה' מכרוע על ברכיו

אי זו כריעה ואי זו בריכה ר' חייא רבא הראה בריכה לפני ר' ונפסח ונתרפ' ר' לוי בר סיסי הראה כריעה לפני ר' ונפסח ולא נתרפא

וכפיו פרושו' השמים א"ר אייבו כגון הדין נקדים היה עומד א"ר אלעזר בר' אבינא ככפים הללו שלא נטפו בבניין בית המקדש כלו'

תנא ר' חלפתא בן שאול הכל שוחחין עם ש"צ בהודא' ר' זעיר' אמ' ובלבד במודי' ר' זעיר' סבר לקרוב' כדי לשוח עמו תחילה וסוף ר' יסא כד סליק להכא חמתין גחנין ומלחשין אמר לון מהו דין לחישה ולא שמיע דמר ר' חלבובשם ר' יוחנן בשם ר' ירמיה ר' חנינא בשם ר' מיישא ר' חייא בשם ר' סימאי ואית דאמרין ליה חבריא בשם ר' סימאי מודים אנחנו לך אדון כל הבריות אלוה התושבחות צור עולמי' חי העולם יוצר בראשית מחיה המתי' שהחייתנו וקיימתנו וזכיתנו וסייעתנו וקרבתנו להודות לשמך בא"י אל ההודאות

רבי בא בר זבדא בשם רב מודים אנחנו לך שאנו חייבין להודות לשמך תרננה שפתי כי אזמרה לך ונפשי אשר פדית בא"י אל ההודאות רבי שמואל בר מינא בשם רבי אחא הודייה ושבח לשמך לך גדולה לך גבורה לך תפאר' יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבתינו שתסמכינו מנפילתינו ותזקפנו מכפיפתינו כי אתה הוא סומך נופלים וזוקף כפופים ומלא רחמים ואין עוד מלבדך בא"י אל ההודאות בר קפרא אמר לך כריעה לך כפיפה לך השתחויה לך בריכה כי לך תכרע כל ברך תשבע כל לשון לך ה' הגדולה והגבור' והתפארת והנצ' וההוד כי כל בשמי' ובארץ לך ה' הממלכ' והמתנש' לכל לראש והעושר והכבוד מלפניך ואת' מושל בכל ובידך כח וגבורה ובידך לגדל ולחזק לכל ועתה אלהינו מודים אנחנו לך ומהללים לשם תפארתך בכל לב ובכל נפש משתחוים כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך מציל עני מחזק ממנו ועני ואביון מגוזלו בא"י אל ההודאות א"ר יודן נהגין רבנין אמרי' כולהון ואית דאמרין או הדא או הדא

תני ובלבד שלא ישוח יותר מדאי א"ר ירמיה ובלחוד דלא יעביד כהדין חרדונה אלא כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך מילתא דחנן בר בא פליגא דחנן בר בא אמר לחבריא נימור לכון מילתא טבא דחמית לרב עביד ואמריתה קומי שמואל וקם ונשק על פומי ברוך אתה שוחח בא להזכיר את השם זוקף שמואל אמ' אנא אמרית טעמא ה' זוקף כפופי'

א"ר אמי לא מסתברא אלא מפני שמי ניחת הוא א"ר אבון אילו הוה כתי' בשמי ניחת הוא יאות לית כתיב אלא מפני שמי ניחת הוא קודם עד שלא הזכי' את השם כבר ניחת הוא

ר' שמואל בר נתן בשם ר' חמא בר חנינא מעשה באחד ששחח יותר מדאי והעבירו ר' ר' אמי א"ר יוחנן הוה מעבר א"ל ר' חייא בר בא לא הוה מעביר אלא גער

אלו ברכות שפותחין בהן בברוך כל הברכות פותחין בהן בברוך ואם היתה ברכה סמוכה לחבירתה כגון ק"ש ותפילה אין פותחין בהן בברוך התיב רבי ירמיה הרי גאולה שנייא היא דמר רבי יוחנן הלל אם שמעה בבית הכנסת יצא התיב ר' אלעזר בי ר' יוסה קומי ר' יוסה והא סופה א"ל שתים הנה אחת לבא ואחת לשעבר התיבון הרי הבדלה שנייא היא דמר ר' בא בר זבדא רבי היה מפזרן וחוזר וכוללן על הכוס רבי חייא רבא היה מכנסן התיבון הרי נברך שנייא היא שאם היו שנים יושבין ואוכלין שאינן אומרים נברך הרי הזן את הכל קשיא

הרי הטוב והמטיב שנייא היא דמר רב הונא משניתנו הרוגי ביתר לקבורה נקבעה הטוב והמטיב הטוב שלא נסרחו והמטיב שניתנו לקבורה

הא קדושה שנייא היא שאם היה יושב ושותה מבעוד יום וקדש עליו היום שאינו אומ' בורא פרי הגפן והא סופ' א"ר מנא טופס ברכות כך הוא א"ר יודן מטבע קצר פותח בהן בברוך ואינו חותם בהן בברוך מטבע ארוך פותח בו בברוך וחותם בברוך כל הברכות אחר חיתומיהן אין אומרי' ברכה פסוק התיב ר' יצחק בר' אלעזר קומוי רבי יוסה מכיון דתימר אחר חיתומיהן אין אומרי' ברכה פסוק אמרין חכימי הדין טלייא דהו' סבר מהו אחר חיתומיהן שאם היה עומד בשחרית ושכח והזכיר את של ערבית וחזר וחתם בשל שחרית יצא אמר רבי אחא כל הברכות כעין חותמותיהן ואילין דאמרין צהלי ורני יושבת ציון וגומר אין בו משום ברכה פסוק

הלכה ו

מתני' מזכירין יציאת מצרים בלילות אמר להן רבי אלעזר בן עזריה הרי אני כבן שבעים שנה ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילו' עד שדרשה בן זומא שנאמר למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך ימי חייך הימים כל ימי חייך הלילות וחכמים אומרים ימי חייך העולם הזה כל ימי חייך העולם הבא להביא את ימות המשיח

אף על פי שנכנס לגדולה האריך ימים הדא אמרה שהגדולה מקצרת ימים

תמן אמרין לא יתחיל ויאמר ואם התחיל גומר ורבנן דהתם אמרין מתחיל ואינו גומר מתניתין פליגא על רבנן דהכא מזכירין יציאת מצרים בלילות ר' בא רב יהודה בשם רב מודים אנחנו לך שהוצאתנו ממצרים ופדיתנו מבית עבדים להודות לשמך מתניתא פליגא על רבנן דתמן ויאמר אינו נוהג אלא ביום כל פרשת ויאמר אינו נוהג אלא ביום

ר' בא בר אחא נחית לתמן חמיתון מתחילין וגומרין ולא שמיע דתמן אמרין לא יתחיל ויאמר ואם התחיל גומר ורבנן דהכא אמרין מתחיל ואינו גומר בעון קומוי ר' אחייא בר' זעיר' היך הוה אבוך נהוג עביד כרבנן דהכא או כרבנן דהתם ר' חזקיה אמר כרבנן דהכא ר' יוסה אמר כרבנן דהתם א"ר חנינא מסתברא דר' יוסה דר' זעירא מחמיר וינון מחמרין והוא עבד נהיג דכוותהון

תני הקורא את שמע בבוקר צריך להזכיר יציאת מצרים באמת ויציב ר' אומ' צריך להזכיר בה מלכות אחרי' אומרי' צריך להזכיר בה קריעת ים סוף ומכת בכורים ר' יהושע בן לוי אומר צריך להזכיר את כולן וצריך לומר צור ישראל וגואלו

רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי אמר לא הזכיר תורה בארץ מחזירין אותו מה טעם ויתן להם ארצות גוים מפני מה בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו ינצורו

ר' בא בר' אחא בשם ר' אם לא הזכיר ברית בארץ או שלא הזכיר בבונה ירוש' מלכות בית דוד מחזירין אותו אמר רבי אילא אם אמר מנחם ירושלם יצא

בר קפרא אמר הקורא לאברהם אברם עובר בעשה רבי לוי אמר בעשה ולא תעשה ולאיקרא עוד את שמך אברם הרי בלא תעשה והיה שמך אברה' הרי בעש' התיבון הרי אנשי כנסת הגדולה קראו אותו אברם אתה הוא ה' האלהים אשר בחרת באברם שנייא היא שעד שהוא אברם בחרת בו ודכוותה הקורא לשרה שרי עובר בעשה הוא נצטוה עליה ודכותה הקורא לישראל יעקב עובר בעשה שיני ניתוסף לו הראשון לא נעקר ממנו ולמה נשתנה שמו של אברה' ושמו של יעקב ושמו של יצחק לא נשתנה אילו אבותן קראו אותן בשמן אבל יצחק הקדוש ברוך הוא קראו יצחק שנ' וקראת את שמו יצחק

ד' נקראו עד שלא נולדו ואילו הן יצחק וישמעאל יאשיהו ושלמה יצחק וקראת את שמו יצחק ישמעאל דכתיב וקראת את שמו ישמעאל יאשיהו הנה בן נולד לבית דוד יאשיהו שמו שלמה כי שלמה יהיה שמו עד כדון בצדיקי' אבל ברשעי' זורו רשעי' מרחם

בן זומא אומר עתידין הן ישראל שלא להזכיר יציאת מצרים לעתיד לבוא ומה טעם לכן הנה ימים באים נאם ה' לא יאמר עוד חי ה' אשר העלה את בני יש' מארץ מצרים כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישר' מארץ צפון אמרו לו לא שיעקר יציאת מצרים אלא מצרים מוסף על המלכיות מלכיות עיקר ומצרים טפילה וכן הוא או' לא יקרא עוד שמך יעקב כי אם ישראל יהיה שמך אמרו לא שיעקר שם יעקב אלא יעקב מוסף על ישר' ישר' עיקר ויעקב טפל וכן הוא אומר אל תזכרו ראשונות אילו המצריי' וקדמוניות אל תתבוננו אלו המלכיו' הנני עושה חדשה עתה תצמח זו של גוג משלו משל למה הדבר דומה לאחד שהיה מהלך בדרך ופגע בו זאב וניצל ממנו התחיל מספר מעשה הזאב ואחר כך פגע בו הארי וניצל מידו שכח מעשה הזאב התחיל מספר מעשה הארי ואחר כך פגע בו נחש וניצל מידו שכח מעשה שניהם והתחיל לספר מעשה הנחש כך היו יש' הצרות האחרונות משכחות את הראשונות