סקילה

אחת מארבע מיתות של בית דין; לפי המקרא הסקילה היא רגימת אבנים על המוצא להורג[1]. במקורות חז"ל המתה בסקילה התבצעה על ידי השלכת הנידון מבניין גבוה, ואם לא מת הטילו אבן כבדה על חזהו[2].

[1] 'וּרְגָמֻהוּ כָּל אַנְשֵׁי עִירוֹ בָאֲבָנִים וָמֵת' (דברים כ"א כ"א).

[2] 'בית הסקילה היה גבוה שתי קומות אחד מן העדים דוחפו על מתניו נהפך על לבו הופכו על מתניו אם מת בה יצא ואם לאו השני נוטל את האבן ונותנה על לבו אם מת בה יצא ואם לאו רגימתו בכל ישראל שנאמר יד העדים תהיה בו בראשונה להמיתו ויד כל העם באחרונה' (משנה, סנהדרין פ"ו מ"ד).