|
נביא שקר ונביא אמת – אגדה ו פי"א ה"ה דף ל ע"ג עמ' 1331 |
|
| מקור | תרגום |
| 1 "ונביא שעבר על דברי עצמו". | "ונביא שעבר על דברי עצמו". |
| 2 !כחבירו של מיכה.! | כחבירו שלמיכה. |
| 3 הדא היא דכת' | זה הוא שכתוב[1] |
| 4 "ונביא אחד זקן יושב בביתאל ויבא בנו ויספר לו את כל המע' אש' עשה איש האלהי' " וגו'. | "ונביא אחד זקן יושב בבית אל ויבוא בנו ויספר לו את כל המעשה אשר עשה איש האלהים " וגו'. |
| 5 "ויאמר להם אביהם אי-זה הדרך הלך" וגו'. | "ויאמר להם אביהם אי-זה הדרך הלך" וגו'. |
| 6 "ויאמר אל בניו חבשו לי את החמור" וגו'. | "ויאמר אל בניו חבשו לי את החמור" וגו'. |
| 7 "וילך אחרי איש האלהים וימצ' יושב תחת האלה" וגו'. | "וילך אחרי איש האלהים וימצאהו יושב תחת האלה" וגו'. |
| 8 "ויאמ' לך אתי הבית' ואכל לחם. | "ויאמר לך אתי הביתה ואכל לחם. |
| 9 ויאמ' לא אוכל לשוב"$וגו' עד$ | ויאמ' לא אוכל לשוב" וגו' עד |
| 10 "ויאמ' לו גם אני נביא כמוך | "ויאמר לו גם אני נביא כמוך |
| 11 ומלאך דבר אלי בדבר י'ילאמ' $וגו' עד$ | ומלאך דבר אלי בדבר י'י לאמור וגו' עד |
| 12 ויאכל לחם וישת מים כיחש לו". | ויאכל לחם וישת מים כיחש לו". |
| 13 מה הוא "כיחש לו". | מה הוא "כיחש לו". |
| 14 שיקר ביה. | שיקר בו (לו). |
| 15 "ויהי הם יושבים על השולחן ויהי דבר י'י אל הנביא אשר השיבו". | "ויהי הם יושבים על השולחן ויהי דבר י'י אל הנביא אשר השיבו". |
| 16 "אשר הושב" אין כת' כאן | "אשר הושב" אין כתיב כאן |
| 17 אלא "אשר השיבו". | אלא "אשר השיבו". |
| 18 והרי הדברים קל וחומ'. | והרי הדברים קל וחומר. |
| 19 ומה אם מי שהאכיל את חבירו לחם שקר | ומה אם מי שהאכיל את חבירו לחם שקר |
| 20 זכה שנתייחד עליו הדיבר. | זכה שנתייחד עליו הדיבר. |
| 21 המאכיל את חבירו לחם אמת על אחת כמה וכמה. | המאכיל את חבירו לחם אמת על אחת כמה וכמה. |
עדי נוסח
לא נמצאו
מקבילות
לא נמצאו
מקצת עדי נוסח עקיפים
לא נמצאו
סוגה
סיפור דרשני
עיון קצר באגדה
האגדה מתייחסת לכתוב במשנה:[2] '... והמוותר על דברי נביא ונביא שעבר על דברי עצמו מיתתו בידי שמים...'. מגמת המספר הינה לבאר מי הוא הנביא שעבר על דברי עצמו. להבנתם של מפרשים מדובר בעידו החוזה.[3] ההדגמה והביאור נעשים אגב הבאת הסיפור המקראי ודרישתו.[4]
בניו של "הנביא הזקן מבית אל" מספרים לו על נבואתו של "איש האלוהים" לירבעם. הנביא מבית אל הולך בעקבות איש האלוהים פוגשו ומזמינו לביתו לאכול לחם. "איש האלוהים" מסרב שכן ארוחה שכזאת עומדת בניגוד להצהרתו לירבעם '... אִם תִּתֶּן לִי אֶת חֲצִי בֵיתֶךָ לֹא אָבֹא עִמָּךְ וְלֹא אֹכַל לֶחֶם וְלֹא אֶשְׁתֶּה מַּיִם בַּמָּקוֹם הַזֶּה' (מלכים א י"ג ח'). הנביא מבית אל משיב לו בטענת כחש כי: 'גַּם אֲנִי נָבִיא כָּמוֹךָ וּמַלְאָךְ דִּבֶּר אֵלַי בִּדְבַר יְהֹוָה לֵאמֹר הֲשִׁבֵהוּ אִתְּךָ אֶל בֵּיתֶךָ וְיֹאכַל לֶחֶם וְיֵשְׁתְּ מָיִם...' (שם, פסוק י"ח)
איש האלוהים שב לביתו של הנביא הזקן מבית אל וסועד עימו, ובכך משמש כדוגמה ל'נביא שעבר על דברי עצמו. בעודם סועדים נגלה האל אל הנביא הזקן מבית אל ומבשרו את עונשו של "איש האלוהים" ההתגלות לנביא הזקן נלמדת מסיומו של הפסוק "וַיְהִי הֵם יֹשְׁבִים אֶל הַשֻּׁלְחָן וַיְהִי דְּבַר יְהֹוָה אֶל הַנָּבִיא אֲשֶׁר הֱשִׁיבוֹ' (מלכים א', פסוק כ'). הדרשן אינו מברר את סיבת התגלות האל לנביא (השקר) הזקן דווקא[5] אך מהתגלות זו לומד הדרשן 'והרי הדברים קל וחומר ומה אם מי שהאכיל את חבירו לחם שקר זכה שנתייחד עליו הדיבור (דברו של האל) 'המאכיל את חבירו לחם אמת על אחת ...'.
הסיפור להלן מצוטט מתוך ספר מלכים א' פרק יג' החל מפס' יא'. [1]
[3] ולא ב'חבירו של מיכה'. ראו בעל קורבן העדה ופני משה (ראש העמוד) בביאורם לעניין 'והמוותר על דברי הנביא' המחליפים את האמור בענייננו עם סיפורו של עידו החוזה מיכה. יש להניח כי החלפתם זו נסמכת גם על המצוי בתוספתא לסנהדרין פי"ד הט"ו.
[4] ראו הסיפור במלכים א' פרק י"ג.
[5]מפרשים תמהים על סיבת התגלות האל לנביא השקר דווקא, וראו קרבן העדה ושירי קרבן על הדף. נראה לי להביא את ביאורו של המלבי"ם הסובר: 'אל הנביא אשר השיבו. ...לא הודיע זאת אל הנביא עצמו, שאז לא היו יודעים למה נענש, והיו חושבים שהיה נביא שקר ושלכן אכלו האריה, לכן הוכרח לדבר אל הזקן למען יספר אח"כ אמיתת הדברים.'