דברי תורה, דברי סופרים, נביאים וזקנים – אגדה ב פי"א ה"ד (הלכה ג בכ"י ליידן)דף ל טור א – ב עמ' 1329 |
|
מקור | תרגום |
1 תני ר' ישמעאל. | שנה רבי ישמעאל. |
2 דברי תורה יש בהן איסור ויש בהן היתר | דברי תורה יש בהן איסור ויש בהן היתר |
3 יש בהן קולים ויש בהן <ע"ב> חומרין. | יש בהן קולים ויש בהן חומרין. |
4 אבל דברי סופרים כולן חומר. | אבל דברי סופרים כולן חומר. |
5 תדע לך שהוא כן. | תדע לך שהוא כן. |
6 דתנינן תמן. | ששנינו שם. |
7 ''האו'. אין תפילין לעבור על דברי תורה פטור. | ''האומר. אין תפילין לעבור על דברי תורה פטור. |
8 חמש טוטפות להוסיף על דברי סופרים חייב" | חמש טוטפות להוסיף על דברי סופרים חייב" |
עדי נוסח
לא נמצאו
מקבילות
ירושלמי, ברכות פ"א דף ג ע"ב/ה"ד עמ' 8
ירושלמי, עבודה זרה פ"ב מא ע"ג/ ה"ז עמ' 1390
מקצת עדי נוסח עקיפים
לא נמצאו
סוגה
מימרה
עיון קצר באגדה
אגדה זו עוסקת בדין זקן ממרא ומשווה בעונשו בין שהוא מסית לעבור על איסור תורה ובין שהוא מסית לעבור על הלכה מדברי חכמים.
רבי ישמעאל אמר: 'בדברי תורה יש עבירות שעונש המסית קל, ויש שעונשן חמור, אבל בדברי סופרים כל הסתה עונשה חמור.
בעל האגדה מדגים מהי הסתה לעבירה על דבר תורה ומה היא הסתה למעבר על דברי חכמים: 'האומר אין תפילין לעבור על דברי תורה פטור. חמש טוטפות להוסיף על דברי סופרים חייב'. [1] זקן המורה שלא להניח תפילין פטור, שכן הלכה זו מפורשת בתורה, אך מספר הבתים והכתוב בתפילין הינה הוראת חכמים, והחולק על חכמים עונשו חמור.
[1] משנה סנהדרין פי"א מ"ג.