|
גלות ישראל – אגדה ב פ"י ה"ה (הלכה ג בכ"י ליידן)דף כט ע"ג עמ' 1327 |
|
| מקור | תרגום |
| 1 ר' ברכיה ור' חלבו בשם ר' שמואל בר נחמן. | רבי ברכיה ורבי חלבו בשם רבי שמואל בר נחמן. |
| 2 לשלש גליות גלו יש'. | לשלש גליות גלו ישראל. |
| 3 אחת לפנים מנהר סנבטיון | אחת לפנים מנהר סנבטיון[1] |
| 4 ואחד לדפני שלאנטוכיא | ואחד לדפני של אנטוכיא |
| 5 ואחת שירד עליהם הענן וכיסה אותם. | ואחת שירד עליהם הענן וכיסה אותם. |
| 6 כשם שגלו לשלש גליות | כשם שגלו לשלש גליות |
| 7 כך גלו שבט ראובן וגד וחצי שבט מנשה לשלש גליות. | כך גלו שבט ראובן וגד וחצי שבט מנשה לשלש גליות. |
| 8 מה טע'. | מה הטעם. |
| 9 "בדרך אחותך הלכת ונתתי כוסה בידך". | "בדרך אחותך הלכת ונתתי כוסה בידך". |
| 10 וכשהן חוזרין הן חוזרין משלש גליות. | וכשהן חוזרין הן חוזרין משלש גליות. |
| 11 מה טע'. | מה הטעם. |
| 12 "לאמר לאסורים צאו" | "לאמר לאסורים צאו" |
| 13 אילו שגלו לפנים מנהר סנבטיון. | אילו שגלו לפנים מנהר סנבטיון. |
| 14 "לאשר בחושך הגלו" | "לאשר בחושך הגלו" |
| 15 אילו שירד עליהן הענן וכיסה אותם. | אילו שירד עליהן הענן וכיסה אותם. |
| 16 "על דרכים ירעו ובכל שפיים מרעיתם" | "על דרכים ירעו ובכל שפיים מרעיתם" |
| 17 אילו שגלו לדפנא שלאנטוכיא. | אילו שגלו לדפנא של אנטוכיא. |
עדי נוסח
לא נמצאו
מקבילות
לא נמצאו
מקצת עדי נוסח עקיפים
לא נמצאו
סוגה
מימרה ומדרש
עיון קצר באגדה
המשנה[2] דנה בעשרת השבטים 'שאינן עתידין לחזור' לארץ ישראל. באגדה מציינים את מקומות שאליהם גלו ישראל, מובא מדרש על גלויות שבטי ראובן, גד וחצי שבט מנשה, ודנים בחזרתם מן הגלויות.
גלויות ישראל (שורות 1 – 5)
לפי רבי שמואל בר נחמן הוגלתה ממלכת ישראל[3] לשלושה מקומות: האחד, לפנים מנהר הסמבטיון, אתר שאין מקומו ידוע, השני, לדפני[4] שבאיזור אנטיוכיא, והשלישי למקום שירד עליו הענן וכיסהו, אף מקום זה נסתר ובלתי ידוע.[5]
גלויות השבטים שמעבר לירדן (שורות 6 – 9)
לדברי בעל האגדה שבטים ראובן, גד ומחצית מנשה גלו לשלוש גלויות בדומה לישראל. אישוש לדבר הובא במדרש הפסוק 'בְּדֶרֶךְ אֲחוֹתֵךְ הָלָכְתְּ וְנָתַתִּי כוֹסָהּ בְּיָדֵךְ' (יחזקאל כ"ג ל"א). הפרק ביחזקאל מדבר על דמיון במעשיהן של שתי אחיות המסמלות את ישראל ואת יהודה.[6] בפסוק נרמז שגם העונש יהיה זהה. 'כוֹסָהּ', כוס התרעלה, כלומר העונש יינתן ל'אחות' שהלכה באותה הדרך. באגדה אין הפסוק מוסב על יהודה.
החזרה מהגלויות (שורות 10 – 17)
החלק נפתח 'וכשהן חוזרין הן חוזרין משלש גליות' ומתברר כי הכוונה לעשרת השבטים שיחזרו משלוש הגלויות. את ההבטחה לחזרתם מאשש בעל האגדה בפסוק 'לֵאמֹר לַאֲסוּרִים צֵאוּ לַאֲשֶׁר בַּחֹשֶׁךְ הִגָּלוּ עַל דְּרָכִים יִרְעוּ וּבְכָל שְׁפָיִים מַרְעִיתָם' (ישעיהו מ"ט ט').
בעל האגדה חילק את הפסוק לשלושת אבריו:
- 'לֵאמֹר לַאֲסוּרִים צֵאוּ' זו הגלות שלפנים מנהר סנבטיון.
- 'לַאֲשֶׁר בַּחֹשֶׁךְ הִגָּלוּ' זו הגלות שעליה ירדן הענן.
- 'עַל דְּרָכִים יִרְעוּ וּבְכָל שְׁפָיִים מַרְעִיתָם' זו הגלות בדפני שבאנטיוכיא.
בכל אבר נאמר פועל שמובנו חזרה מהגלות: 'צֵאוּ', 'הִגָּלוּ' ו'יִרְעוּ'.
המדרש תומך בהשקפתם של רבי אליעזר ורבי שמעון בן יהודה איש אבוס, הטוענים כי עשרת השבטים עתידים לחזור, וזאת בניגוד לדעתו של רבי עקיבא שאמר: 'מה היום הולך ואינו חוזר אף הן הולכין ואינן חוזרין'.[7]
38..נהר סנבטיון הוא נהר המושך אבנים במשך השבוע ונח בשבת, לכן לא יכלו לעבור אותו. (בראשית רבה (אלבק) י"א, ה, עמ' 93) אם הוא נהר אגדתי או קיים במציאות ראו בהערות שם וברמב"ן דברים ל"ב כ"ו.
40 על פי קרבן העדה (על הדף) הגירסה הנכונה היא 'גלו שבטי יהודה ובנימין לשלוש גלויות'.
41 עיר במרחב של אנטיוכיא בסוריה. (ערוך השלם ג', ערך 'דפני', עמ' 112; ערוך השלם א', ערך 'אנטיוכי', עמ' 144 – 145. לפי נאמן זהו אחד הפרוורים החשובים של אנטיוכיא (נאמן, אנציקלופדיה לגיאוגרפיה תלמודית, עמ' 344).
[5] אפשר כי המקומות המופלאים והבלתי ידועים נועדו לאשש את המצוי במשנה 'שאינן חוזרין'.