---

עדי נוסח

לא נמצאו

מקבילות

לא נמצאו

מקצת עדי נוסח עקיפים

רבינו חננאל, בבלי תענית ה ע"א

סוגה

מימרה ומדרש

עיון קצר באגדה

המשנה קבעה 'עשרת השבטים אינן עתידין לחזור שנאמר וישליכם אל ארץ אחרת...'.^[1]  יש להניח כי המשנה עוסקת בגלות שהגלה סנחריב את השבטים, ובקביעה כי אין הם עתידים לחזור לארץ ישראל.

רבי יוחנן הרחיב את המשנה ואמר שהאל לא הגלה את ישראל אלא אחרי שהיו בהם עשרים וארבע כיתות של מינים.^[2] ניתן להבין כי האל נמנע מלשלוח אותם לגלות כל עוד היה סיכוי שיחזרו מסורם, אולם משנמנו בהם כיתות רבות של מינים גזר עליהם גלות. רבי יוחנן אישש דבריו בפסוק 'וַיֹּאמֶר אֵלַי בֶּן אָדָם שׁוֹלֵחַ אֲנִי אוֹתְךָ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל גּוֹיִם הַמּוֹרְדִים אֲשֶׁר מָרְדוּ בִי הֵמָּה וַאֲבוֹתָם פָּשְׁעוּ בִי עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה...' (יחזקאל ב' ג'). הוא דרש את הריבוי 'גּוֹיִם הַמּוֹרְדִים' והסיק כי היו מרידות רבות ושונות של השבטים כלפי האל, משמע ריבוי כיתות.^[3]

אומנם דברי רבי יוחנן הם על עשרת השבטים, אך לדעת אורבך, הוא התייחס למצב בעם ישראל ערב חורבן בית שני.^[4] ואפשר כי התייחס לעבירות כלליות של העם גם בזמנו ואשר עלולות להביא לרעה גדולה.^[5] 

משנה, סנהדרין פ"י מ"ג. [1]

³⁴ קורבן העדה מפרש שתי כיתות מינים מכל שבט; הפני משה מפרש כי הכוונה להרבה כיתות ולאו דווקא המספר המצוין.

ראו קורבן העדה על המקום.[3]

 אורבך, מעולמם של חכמים, עמ' 307.[4]

^[5] בדומה לעשרים וארבע כיתות מונה רבנו חננאל עשרים וארבע עבירות, שהן רעות גדולות (רבנו חננאל, בבלי תענית ה ע"א).