header2

אנטולינוס (המשך) – אגדה ג

פ"י ה"ה (הלכה ג בכ"י ליידן)דף כט ע"ג  עמ' 1326

מקור תרגום
1   אנטולינוס אתא גבי ר'. אנטולינוס[1] בא לפני רבי.
2   אמ' ליה. צלי עלי. אמר לו. תתפלל עלי.
3   אמ' ליה. אמר לו.
4   ישיזבינך מן הדא צינתא. יצילך מזו הצינה.
5   דכת"לפני קרתו מי יעמוד". שכתוב "לפני קרתו מי יעמוד".
6   אמ' ליה. אמר לו.
7   ר'. לית הדא צלו. רבי. אין זו (צריכה) תפילה.
8  יתיר כסיתיך תכסה והא צינתא אזלה. תוסיף כסותך תכסה וזו הצינה תלך.
9   אמ' ליה. אמר לו
10 ישזבינך מן הדין שורבא דנפק בעלמא. יצילך מן סבל[2] השרב שיוצא בעולם.
11 אמ' ליה. הא צלו. אמר לו. זו תפילה (צריכה)  
12 כדון תש(מ)[ת]מע צלותך. עכשיו[3] נשמעה תפילתך.
13 דכת' "ואין נסתר מחמתו". שכתוב "ואין נסתר מחמתו".


עדי נוסח

לא נמצאו

מקבילות

ויקרא רבה (מרגליות), טז ח עמ' שסד – שסה

מקצת עדי נוסח עקיפים

תוספות, כתובות ל ע"א ד"ה הכול בידי שמים חוץ מצינים ופחים[4]

סוגה

סיפור

עיון קצר באגדה

האגדה מביאה אחת מהשיחות בין רבי יהודה הנשיא ואנטונינוס.

אנטונינוס ביקש מרבי שיתפלל עליו. הבקשה כללית, ואינה רומזת לעניין המטריד אותו. רבי התפלל להצלתו 'מַשְׁלִיךְ קַרְחוֹ כְפִתִּים לִפְנֵי קָרָתוֹ מִי יַעֲמֹד' (תהילים קמ"ז י"ז), כלומר, שהאל יצילו מפני הצינה. אלא שאנטונינוס טען כי מפני הקור יכול האדם להתמודד בעצמו על ידי לבוש מתאים.[5] רבי לא התפלמס עימו ומיד התפלל שהאל יצילו מפני השרב. הפעם אנטונינוס הודה בעזרת חלק פסוק, שלדעתו מבהיר כי יש צורך בעזרת האל להצלה מפני השרב '...וְאֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ' (תהילים י"ט ז'), תשובה המעידה על בקיאות במקרא.

הדו-שיח בין שני האישים מעיד על כבוד והערכה הדדיים.[6]


22 לדעת אופנהיימר, מדובר, כנראה, בקאראקלה (אופנהיימר, הגליל בתקופת המשנה, עמ' 64).

סוקולוף, ערך 'דין (7)', עמ' 147.[2]

 סוקולוף, ערך 'כדון' עמ' 251.[3]

בטעות נאמר שהמקור בבראשית רבה. מרגליות בהסברו למקבילה בויקרא רבה ציין זאת.[4]

[5] נראה שהפסוק אינו מתאר קור רגיל אלא סופה (צינה, שלג וברד). אפשר כי נרמז בו בהקשר לפסוק י"א באותו הפרק כי זו הדרך בה מנחיל האל מפלה לאנשי מלחמה ולסוסיהם (עמוס חכם, פירוש לתהילים (דעת מקרא), עמ' תקצא – תקצב והערה 25).

 ראו מאיר עופרה, רבי יהודה הנשיא, עמ' 266 -267.[6]