|
אנטולינוס – אגדה ב פ"י ה"ה (הלכה ג בכ"י ליידן)דף כט ע"ג עמ' 1326 |
|
| מקור | תרגום |
| 1 אנטולינוס אתא גבי ר'. | אנטולינוס[1] בא אל רבי. |
| 2 אמ' ליה. | אמר לו. |
| 3 חמי מיכלתי לי מן ליויתן בעלמא דאתי. | ראה להאכיל לי מהליויתן[2] בעולם שיבוא. |
| 4 אמ' ליה. אין. | אמר לו. כן. |
| 5 אמ' ליה. | אמר לו. |
| 6 מן אימר פיסחא לא אוכלתני | משה[3] הפסח לא האכלתני |
| 7 ומן ליויתן את מיכלתי לעלמא דאתי. | ומהליויתן את מאכילני לעולם שיבוא. |
| 8 אמ' ליה. | אמר לו. |
| 9 ומה נעביד לך | ומה נעשה לך |
| 10 ובאימר פיסחא כת' "וכל ערל לא יאכל בו". | ובשה הפסח כתוב "וכל ערל לא יאכל בו". |
| 11 הדא אמרה דלא איתגייר אנטולינוס. | זה שנאמר שלא התגייר אנטולינוס. |
| 12 כיון דשמע כן אזל וגייר גרמיה. | כיון ששמע כך הלך וגייר עצמו. |
| 13 אתא גבי ר'. | בא אל רבי. |
| 14 אמ' ליה. חמי גזירתי. | אמר לו. ראה מילתי. |
| 15 אמ' ליה. | אמר לו. |
| 16 בדידי לא איסתכלית מן יומוי | בשלי לא הסתכלתי מימיי |
| 17 ובדידך אנא מסתכלא. | ובשלך אני מסתכל. |
| 18 הדא אמרה דאיתגייר אנטונינוס. | זה שנאמר התגייר אנטונינוס. |
עדי נוסח
לא נמצאו
מקבילות
ירושלמי, מגילה פ"א דף עב ע"ב/ה"י עמ' 754
ירושלמי, מגילה פ"ג דף עד ע"א/ה"א עמ' 764
מקצת עדי נוסח עקיפים
לא נמצאו
סוגה
סיפור
עיון קצר באגדה
על התקרבות אנטנינוס ליהדות והתגיירותו ניתן ללמוד מהשיחה בין רבי יהודה הנשיא ובינו.
בחלקה הראשון של השיחה (שורות 1 – 11) מבקש אנטונינוס שרבי ידאג לו שיאכל מהלוויתן בעולם הבא, ורבי השיב בחיוב, אך דוחה את בקשתו לאכול מקורבן הפסח כיון שנאמר בתורה 'וְכָל עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ' (שמות י"ב מ"ח).[4]
אנטונינוס הבין את משמעות הציות לחוק ואת הסמוי בתשובתו של רבי, והיה עליו להכריע ולהחליט אם יישאר גוי או יתגייר. [5] הוא בחר להתגייר (שורות 12 – 18), וברצונו להשתבח במעשהו ביקש מרבי שיראה את מילתו, אך רבי דחה בקשתו. השיחה ביניהם משקפת את ההבדל התרבותי שהגיור אינו מגשר עליו; ביהדות הקפדה על צניעות ואילו בעולם ההלניסטי – רומי אין אדם בוש בגופו.[6]
[1] לדעת ליברמן אין לקבוע לפי המתואר כי אנטונינוס התגייר גיור שלם. לדבריו, הוא נהג כמו 'יראי שמים' שעזבו את העבודה הזרה והאמינו באל אחד, אך לא נתגיירו ליהדות. הם קיבלו על עצמם מצוות שבין אדם לחברו, אך לגבי המצוות שבין אדם למקום היו חלוקים בדעתם. ההוכחה לכאורה, שאנטונינוס התגייר מצויה רק באגדה הבאה המספרת שהוא מל את עצמו (יוונית ויוונות, עמ' 60 – 62, במיוחד הערות 92, 95 ו-100).
לדעת אופנהיימר, אנטונינוס הוא, כנראה, קאראקלה (אופנהיימר, הגליל בתקופת המשנה, עמ' 64).
מאכל הצדיקים בגן עדן. ראו ויקרא רבה (מרגליות) יג ג עמ' רעז – רעח; בבלי, בבא בתרא עד ע"ב.[2]
סוקלוף, ערך 'אימר', עמ' 50.[3]
18 לא היה בסמכותו של רבי לתת מקורבן הפסח לאנטונינוס. ראו ליברמן, יוונית ויוונות, עמ' 60 הערה 95; מאיר עפרה, רבי יהודה הנשיא, עמ' 268 – 270.
Licht Chaim, Ten Legends of the Sages, pp. 1- 23 notes 12 – 1. [5]