---

עדי נוסח

לא נמצאו

מקבילות

תוספתא (צוקרמאנדל), סנהדרין פי"ג, הלכות י' – י"ב עמ' 435

בבלי, סנהדרין קי ע"ב

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

סוגה

מימרה ומדרש

עיון קצר באגדה

במשנה^[1] נאמר: 'דור המדבר אין להם חלק לעולם הבא ואין עומדין בדין'  המשנה מעגנת טיעון זה בשמו של רבי עקיבא בפסוק  'אֲנִי יְהֹוָה דִּבַּרְתִּי אִם לֹא זֹאת אֶעֱשֶׂה לְכָל הָעֵדָה הָרָעָה הַזֹּאת הַנּוֹעָדִים עָלָי בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִתַּמּוּ וְשָׁם יָמֻתוּ' (במדבר י"ד ל"ה); הכפילות במילה 'יתמו' באה ללמד כי אין להם חלק לא בעולם הזה ולא בעולם הבא. 

באגדה מובא בשם רבי עקיבא פסוק נוסף לעיגון דעה זו: אַרְבָּ֮עִ֤ים שָׁנָ֨ה׀ אָ֮ק֤וּט בְּד֗וֹר וָאֹמַ֗ר עַ֤ם תֹּעֵ֣י לֵבָ֣ב הֵ֑ם וְ֝הֵ֗ם לֹא־יָדְע֥וּ דְרָכָֽי: אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥עְתִּי בְאַפִּ֑י אִם־יְ֝בֹא֗וּן אֶל־מְנוּחָתִֽי: (תהלים צ"ה י' – י"א), האל נשבע כי דור המדבר לא יבוא אל מנוחתו, משמע לעולם הבא.

על קביעת סתם המשנה ורבי עקיבא חולק רבי אליעזר על ידי דרישת הפסוק 'אִסְפוּ לִי חֲסִידָי כֹּרְתֵי בְרִיתִי עֲלֵי זָבַח' (תהילים נ' ה'). דור המדבר שקיבל את התורה בהר סיני הוא עם חסיד שכרת ברית עם אלוהיו,^[2] ואין לעלות על הדעת שלדור זה לא יהיה חלק לעולם הבא.

האגדה  מרחיבה ומציגה מחלוקת בין היחיד, רבי עקיבא, ובין הרבים, חכמים מדור יבנה ועד לדורו של רבי.^[3]

רבי יהושע וחנניה בן אחי רבי יהושע חולקים על הבנתו של רבי עקיבא ודורשים באופן מנוגד לו את הפסוק 'אֲשֶׁר נִשְׁבַּ֥עְתִּי בְאַפִּ֑י. על הפסוק 'נִשְׁבַּעְתִּי וָאֲקַיֵּמָה לִשְׁמֹר מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ' (תהילים קי"ט ק"ו):

-          רבי יהושע מבאר כי 'וָאֲקַיֵּמָה' מלמד כי 'פעמים שאינו מקיים'.^[4]

-          חנניה בן אחי רבי יהושע מבאר 'אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי בְאַפִּי אִם יְבֹאוּן אֶל מְנוּחָתִי' (תהלים צ"ה י"א) כי שבועה הנאמרת מתוך כעס 'נִשְׁבַּעְתִּי בְאַפִּי' אפשר לבטל.^[5]

רבי שמעון בן מנסיא אף הוא חולק על רבי עקיבא  תוך התבססות  על הפסוק עליו מתבסס רבי אליעזר 'אִסְפוּ לִי חֲסִידָי כֹּרְתֵי בְרִיתִי עֲלֵי זָבַח' (תהילים נ' ה'). לשיטתו: 'חֲסִידָי' – בני דור המדבר שעשו עם האל חסד; 'כֹּרְתֵי בְרִיתִי' – שנכרתו על ידי האל; 'עֲלֵי זָבַח' שעילו את שם האלוהים ונזבחו על שמו.^[6] לדרך מדרש זו אנשי דור המדבר עשו חסד עם האל ולכן יש להם חלק לעולם הבא.

רבי יהושע בן קרחה מבסס את תמיכתו ברבי אליעזר בעזרת הפסוק 'וּפְדוּיֵי יְהֹוָה יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה...י (ישעיהו ל"ה י').הדגשת זמן העתיד בפסוק, מלמדת כי האל יפדה את ישראל מעונשם, והם יחזרו  לציון (בעתיד, בעת תחיית המתים) ברינה ובשמחה.

דעתו של רבי הנה 'אילו ואילו יש להן חלק לעולם הבא'.^[7] דעתו מתבססת על הפסוק 'הָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְהִשְׁתַּחֲווּ לַיהֹוָה בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלִָם' (ישעיהו כ"ז י"ג).  ביום ההוא, יום הגאולה, יעשה האל מהפך שבו גם 'הָאֹבְדִים' ו'הַנִּדָּחִים' יזכו  להיות בין השבים לירושלים לבית המקדש, מכאן שיש לדור המדבר חלק לעולם הבא.^[8] 

משנה, סנהדרין פ"י מ"ג.[1]

 ראו שמות פרק כ"ד, שם מתואר הזבח והברית בין העם לאלוהיו במעמד הר סיני.[2]

^[3]  רבי אליעזר ורבי עקיבא הלכה כרבי עקיבא. ראו סדר תנאים ואמוראים, ב' ט"ו. כמו כן ראו סעיף כו האומר כי הלכה היא כברייתא במקום שאין חולקים עליה בתלמוד.

לפי קורבן העדה על המקום, אם אין 'מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ', ניתן להפר השבועה. [4]

 ראו קורבן העדה על המקום.[5]

^[6] קורבן העדה מפרש: חסד – שהלכו במדבר, כורתי ברית – שנימולו, עלי זבח – אלו שהתנגדו לחטא העגל.

אלו ואלו הם דור המדבר ועשרת השבטים. ראו תוספתא (צוקרמאנדל), סנהדרין פי"ג הי"ב עמ' 435.[7]

⁸ בסוגיה הבבלית ישנה ביקורת על רבי עקיבא: 'אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן שבקה רבי עקיבא לחסידותיה שנאמר הלך וקראת באזני ירושלים לאמר... זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולתיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה ומה אחרים באים בזכותם הם עצמן לא כול שכן' (בבלי, סנהדרין קי ע"ב.