|
רשעים בגיהנום פ"י ה"ג דף כט ע"ב – ע"ג עמ' 1325 |
|
| מקור | תרגום |
| 1 יהודה ביר' חזקיה ור' אמרין. | יהודה בי רבי חזקיה ורבי אומרים. |
| 2 הקב'ה דן את הרשעים בגיהנם שנים עשר חודש. | הקב'ה דן את הרשעים בגיהנם שנים-עשר חודש. |
| 3 כתחילה הוא מכניס בהן חכך | כתחילה הוא מכניס בהן חכך[1] |
| 4 ואחר כך הוא מכניסן לאור | ואחר כך הוא מכניסן לאש |
| 5 והן אומ'. | והם אומרים. |
| 5 הוי הוי. | אוי[2] אוי. |
| 6 ואחר כך הוא מכניסן לשלג | ואחר כך הוא מכניסן לשלג |
| 7 והן אומ'. | והם אומרים. |
| 8 ווי ווי. | אבוי[3] אבוי. |
| 9 מה טע'. | מה הטעם. |
| 10 "ויעליני מבור שאון מטיט היון". | "ויעליני מבור שאון מטיט היון". |
| 11 מהו "מטיט היון". | מהו "מטיט היון". |
| 12 מקום שהן אומרין בו הוי. | מקום שהם אומרים בו אוי. |
| 13 ויקבלו דינם < כט ע"ג> ויהא להן חלק לעולם הבא. | ויקבלו דינם ויהא להן חלק לעולם הבא. |
| 14 על שם "ולץ לא שמע גערה". | על שם "ולץ לא שמע גערה". |
עדי נוסח
לא נמצאו
מקבילות
פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים), עשר תעשר י' ג' עמ' 165
מדרש משלי (בובר), ל"א כ"א
תנחומא (ורשה) ראה י"ג
מקצת עדי נוסח עקיפים
לא נמצאו
סוגה
מימרה ומדרש
עיון קצר באגדה
האגדה פותחת בדברי יהודה בן רבי חייא הגדול ורבי הטוענים כי משך הזמן בו נמצאים בגיהינום הוא שנים עשר חודשים.
באגדה מתוארים ייסורי הרשעים בגיהינום:
- צרה שהיא גופנית כגרד
- העברה למקום חם
- העברה למקום קר
לאחר שנים עשר החודשים הם מקבלים את חלקם לעולם הבא. לאישוש הקביעה הובא הפסוק 'וַיַּעֲלֵנִי מִבּוֹר שָׁאוֹן מִטִּיט הַיָּוֵן' (תהילים מ' ג').
האגדה מסתיימת בשאלת המספר, מדוע אין הרשעים מקבלים את הדין וחוזרים בתשובה. תשובתוהיא 'וְלֵץ לֹא שָׁמַע גְּעָרָה' (משלי י"ג א'), כלומר, הרשעים (הלצים) אינם שומעים את הגערה, אלא ממשיכים בדרכם.
[1] בעל קרבן העדה מבאר: מכניס חכה לתוך פיהם שלא יטיחו דברים. פני משה כלפי מעלה. בעל פני משה מבאר: שיהיה להם צער מהחיכוך. בן יהודה ג', ערך 'חכך' -גרד, עמ' 1543; אפשרות נוספת 'רעה גדולה' (בן יהודה ג', 'חכך2', שם).
סוקלוף, ערך' הוי', עמ' 160; ליברמן, הירושלמי כפשוטו, עמ' 83. [2]