---

עדי נוסח

לא נמצאו

מקבילות

במדבר רבה י"ד א'

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

סוגה

סיפור ומדרש

עיון קצר באגדה

הסיפור בנוי כדו שיח בין עם ישראל לבין האל.

העם חש חוסר אונים ושאל את האלוהים מה עליו לעשות,^[1] בנוגע לקללת דוד המלך 'להם'. הקללה היא חלק מהפסוק 'וְאַתָּה אֱלֹהִים תּוֹרִדֵם לִבְאֵר שַׁחַת אַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם וַאֲנִי אֶבְטַח בָּךְ' (תהילים נ"ה כ"ד).

השאלה תמוהה; לא ברור מיהם אלה שאותם קילל דוד,^[2]  ובמיוחד מדוע קשה הקללה על העם, שהרי מדובר באנשי דמים ומרמה.

תשובת האל בנויה מחזרות שנועדו לחזק את המסר בדברי האל; הפתיחה והסיום זהים: 'לעשותן ריעים אילו לאילו' (שורות 7 ו-11). וכן מובאים שני פסוקים מתהילים אשר יש ביניהם שוני קל: 'עָלַי פְּלֶשֶׁת הִתְרֹעָעִי' (תהלים ס' י') ו'עֲלֵי פְלֶשֶׁת אֶתְרוֹעָע' (תהלים ק"ח י'). המסר מדגיש כי ריעות הנשענת על מעשים טובים היא המפתח לביטול הקללה.

נראה כי האגדה החותמת את ההלכה שעוסקת במשנה 'שלשה מלכים וארבעה הדיוטות אין להם חלק לעולם הבא שלשה מלכים ירבעם אחאב ומנשה ... ארבעה הדיוטות בלעם ודואג ואחיתופל וגחזי'^[3] משקפת תפיסת עולם לפיה מעשים טובים, ריעות, מעשי חסד ואחווה מונעים מלכתחילה עונש מעין זה.

 בבבלי סנהדרין קה ע"א מלאכי השרת פונים לאל. אין זו מקבילה, אך גרעין האגדה דומה.[1]

[2] בסוגיה הבבלית (ראו הערה קודמת) מובן כי הקללה מופנית כלפי ההדיוטות שאין להם חלק לעולם הבא (בלעם, דואג האדומי, אחיתופל וגיחזי).

 משנה, סנהדרין פ"י מ"ב. [3]