---

עדי נוסח

לא נמצאו

מקבילות

לא נמצאו

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

סוגה

סיפור ומדרש

עיון קצר באגדה

האגדה תואמת לסיפור המקראי על בוא נעמן אל אלישע להרפא ממחלת הצרעת, על סירובו של הנביא לקבל גמול על עזרתו, על נערו גיחזי שרץ אחר נעמן ולקח ממנו שכר גבוה ועל כך אלישע ענשו וקבע כי הוא וזרעו יחלו בצרעת.^[2]

באגדה נוספו פרטים:

-          על כתיב המילה 'בסוסו'^[3]  מובא מדרש בשמו של רבי יוחנן ולפיו חלק נעמן כבוד לנביא בהגיעו רכוב רק על סוסו ללא משלחת גדולה המציגה עוצמה.^[4]

-          המילה 'מאומה' בדברי גיחזי^[5]  נדרשת בפי בעל האגדה כ'מומה' מלשון מום, היינו הצרעת, המום של נעמן, יבוא על גיחזי.^[6]

-          לפי האגדה הסתיר גיחזי את המתנות, פעולה שיש בה משום הונאת הנביא ומעין מרידה בו ובשיקול דעתו.

-          לשאלת אלישע 'מאיין לאיין'^[7] נוסף 'מיאנתה מתן שכרן של צדיקין', כלומר, הוא קיבל שכר חומרי וסירב לקבל שכר של צדיקים.^[8]

-          רב יהודה דרש בשם רב את הפסוק 'וְאַרְבָּעָה אֲנָשִׁים הָיוּ מְצֹרָעִים פֶּתַח הַשָּׁעַר ...' (מלכים ב' ז' ג') על גיחזי ושלושת בניו.

סוקולוף, ערך 'סטל', עמ' 373.[1]

[2] ראו מלכים ב' פרק ה. 

^[3] 'וַיָּבֹא נַעֲמָן בסוסו בְּסוּסָיו וּבְרִכְבּוֹ וַיַּעֲמֹד פֶּתַח הַבַּיִת לֶאֱלִישָׁע' (מלכים ב' ה' ט', ט"ו).

^[4] הפרשנים הקלאסיים על המקום מפרטים כי הוא רכב על סוס ואילו על הסוסים היו מתנות רבות ויקרות המיועדות לאלישע.

^[5] 'חַי יְהֹוָה כִּי אִם רַצְתִּי אַחֲרָיו וְלָקַחְתִּי מֵאִתּוֹ מְאוּמָה' (שם, שם כ"ה).

^[6] בעל הגדה קורא את המילה "מומה" כ'מאומה' ודורש כי הצרעת, המום של נעמן, יבוא על גיחזי.  עלי תמר (על המקום) מציין כי זו מסורת של 'קרי' ו'כתיב' לא ידועה.

שאלה המביעה  תמיהה על התנהגות. ליברמן, תוספתא כפשוטה ה', עמ' 1292.[7]

[8] לפי הפרשנים הקלאסיים על הדף יש במעשהו משום חילול השם. שכרם של צדיקים הוא בקידוש השם על ידי אי קבלת תמורה חומרית, שכן אם יקבלו שכר ייראו כמו קוסמים ומכשפים העושים פעולתם למענו.ראו לדוגמא השכר שביקש בלק לתת לבלעם על מנת שיקלל את ישראל (במדבר כא, ט"ו – י"ח).