---

עדי נוסח

לא נמצאו

מקבילות

בבלי, בבא בתרא קמז ע"א

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

סוגה

סיפור ומדרש

עיון קצר באגדה

במקרא נאמר: 'וַאֲחִיתֹ֣פֶל רָאָ֗ה כִּ֣י לֹ֣א נֶעֶשְׂתָה֘ עֲצָתוֹ֒ וַיַּחֲבֹ֣שׁ אֶֽת־הַחֲמ֗וֹר וַיָּ֜קָם וַיֵּ֤לֶךְ אֶל־בֵּיתוֹ֙ אֶל־עִיר֔וֹ וַיְצַ֥ו אֶל־בֵּית֖וֹ וַיֵּחָנַ֑ק וַיָּ֕מָת וַיִּקָּבֵ֖ר בְּקֶ֥בֶר אָבִֽיו' (שמואל ב' י"ז כ"ג). בעל האגדה הרחיב את הסיפור המקראי על חלק הפסוק 'וַיְצַו אֶל בֵּיתוֹ',^[2] דרש אותו כצוואתו וציין שלושה צווים:

א.      לא למרוד במלכות בית דוד.^[3]

ב.      לא לשאת ולתת עם מי שהשעה משחקת לו.

ג.       אם היתה העצרת ברורה^[4] זרעו חטים יפות.

בשני הצווים הראשונים משתקף ניסיון חייו של  אחיתופל כפי שנלמד מהסיפור המקראי,^[5] ואילו העצה השלישית, שבה נמסר מידע לחיזוי יבולי העונה הבאה לפי מזג האוויר בחג השבועות, אפשר שנובעת מניסיונו החקלאי של אחיתופל או מאמונתו בסמלים ובמשמעותם.^[6]

סוקולוף ערך 'אפ', 'אוף', עמ'  68 – 69.[1]

[2] האפשרות כי הצו הינו צואתו של אחיתופל לפני התאבדותו מצויה במקבילה הבבלית בבבא בתרא שם עוסקת הסוגיא בצוואת שכיב מרע. יש להניח כי על פי סוגיה זו העלה בעל קורבן העדה את האפשרות כי בעקבות התאבדותו נשלל מאחיתופל חלקו בעולם הבא.

^[3] לצו זה בירור שנכתב בארמית, ואפשר כי הינו הוספה בעריכה מאוחרת, שניתן לפרשה כטענה שהקב"ה מתייחס לבית דוד לפנים משורת הדין, אפילו במקרים בהם חטאו בגלוי.

^[4] יש הסבורים כי משמעות 'ברורה'  היא טלולה, ויש הסבורים שרב.

^[5] עצה זו אפשר והינה קשורה לעצה ראשונה שכן ה'מזל' מצוי אצל בית דוד או שזו מסקנתו מהעימות בינו לבין חושי הארכי (שמואל ב' י"ז א' – י"ד).

^[6] תבורי, מועדי ישראל, עמ' 257.