---

עדי נוסח

לא נמצאו

מקבילות

לא נמצאו

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

סוגה

מימרה ומדרש

עיון קצר באגדה

האגדה באה לברר שני פרטים המצויים בסיפור המקראי על דואג האדומי.

בירור ראשון (שורות 1 – 3)

במקרא נאמר כי דואג האדמי הרג שמונים וחמישה כוהנים נושאי אפוד בד.^[1]  מאחר שאפוד הבד נחשב לחלק מלבושו של הכהן הגדול,^[2] נשאל 'לא כן תני ר' חייה. אין ממנין שני כהנים גדולים כאחת.' קביעתו של ר' חייה אינה מתיישבת עם המסופר על כהני נוב שלפי האגדה, נמנו שמונים וחמישה כוהנים גדולים, כיוון שלבשו אפוד בד. בעל האגדה משיב כי שמונים וחמשה הכהנים היו ראויים לכהונה גדולה, אך לא שימשו בה. 

בירור שני (שורות 4 – 12)

דואג האדומי אינו מוזכר שוב במקרא. בעל האגדה מניח כי הורחק ממעמדו כגדול בתורה,  ושואל 'כיצד נתרחק.' (שורה 4 ) על השאלה מובאות שתי תשובות בשמם של ר' חנינה ור' יהושע בן לוי; האחד אמר: האל מנע באופן ניסי אפשרות של התקשרות עימו, אש תמידית יצאה מקודש הקדשים וליהטה סביבו. והשני אמר כי נענש בכך ששכח את תורתו. אומנם תלמידים ותיקים נותרו לידו כדי ללמדו, אך לא עלה בידם הדבר בידם.

^[1] 'וַיִּסֹּב דויג דּוֹאֵג הָאֲדֹמִי וַיִּפְגַּע הוּא בַּכֹּהֲנִים וַיָּמֶת בַּיּוֹם הַהוּא שְׁמֹנִים וַחֲמִשָּׁה אִישׁ נֹשֵׂא אֵפוֹד בָּד' (שמואל א' כ"ב י"ח).

^[2] הרד"ק בפירושו ביאר כי לא היה זה אפוד של כהן גדול, אלא אפוד שאנשים חשובים נהגו ללבוש,כנראה,  בעיקר בטקסים.