---

עדי נוסח

לא נמצאו

מקבילות

לא נמצאו

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

סוגה

סיפור ומדרש

עיון קצר באגדה

במשנה נכלל בלעם כמי שאין לו חלק לעולם הבא,^[1] בעל האגדה מבאר כי הסיבה בשלה נשלל מבלעם חלקו הינה העצה שנתן לבלק בן צפור: 'העמידו בנותיכם בזימה ואתם שולטין בהן' ומרחיב את הסיפור המקראי על דרך מותו.

הסיפור (שורות 1 – 14)

בלק שהה במחנה מדיין בעת סיומה של המגפה בבני ישראל כיוון שהגיע לקבל את שכרו על העצה שנתן.  פנחס המצוי במקום  מוכיח אותו ואומר שלא קיים את דברי האל ולא את בקשת בלק, מלך מואב. הוא מוסיף באירוניה כי לא יקפח את שכרו, שהרי בלעם בא לקבל שכר במובן ממון, וישראל ישלמו לו בהמתתו  כגמול על אשר גרם במעשיו.  לאישוש מביא בעל האגדה את הפסוק 'וְאֶת מַלְכֵי מִדְיָן הָרְגוּ עַל חַלְלֵיהֶם ... וְאֵת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר הָרְגוּ בֶּחָרֶב' (במדבר ל"א ח'), 

מדרשים על הביטוי 'עַל חַלְלֵיהֶם' (שורות 15 – 23)

אגב ציטוטו של הפסוק 'וְאֶת מַלְכֵי מִדְיָן הָרְגוּ עַל חַלְלֵיהֶם ... וְאֵת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר הָרְגוּ בֶּחָרֶב' (במדבר ל"א ח') מביא בעל האגדה ארבעה מדרשים שעניינם הביטוי 'עַל חַלְלֵיהֶם', ואת ארבעתם הוא מקשר לבלעם.

בין ארבעת המדרשים מצוי קשר רעיוני, שלושת הראשונים מציינים שוויון מבחינות שונות והאחרון סוגר את המעגל ביחס לבלעם.^[2]

^[1] משנה סנהדרין פ"י מ"ב.

^[2] במדרש הראשון מופיעה המילה 'כנגד' המציינת שוויון, ומכאן שהוא שווה ערך לאלו שנהרגו, ולכן ייהרג אף הוא. המדרש השני אף הוא מתייחס לשוויון. כפי שבחלליהם אין ממש אף הוא אין בו ממש. למדרש השלישי יש קשר לחלקה הראשון של האגדה, כיוון שהוא מציג את המשך הקשר בין פנחס ובין בלעם. בלעם ניסה להימלט על ידי ציפה באוויר, אך פנחס בעזרת הציץ מורידו לארץ.[2] המדרש הרביעי סוגר את המעגל וחוזר על דברי פנחס בן אליעזר 'שכרו משלם לא קפחוהו'.