|
ישראל ובעל פעור – הלכה ג פ"י ה"ב דף כח ע"ד עמ' 1322 |
|
| מקור | תרגום |
| 1 מעשה בסובתה מאולם | מעשה בסובתה מאולם[1] |
| 2 שהשכיר חמורו לגויה אחת להשתחוות לפעור. | שהשכיר חמורו לגויה אחת להשתחוות לפעור. |
| 3 כיון שהגיעו לביתו שלפעור אמרה לו. | כיון שהגיעו לביתו שלפעור אמרה לו. |
| 4 המתן לי כאן עד שאיכנס ואשתחוה לפעור. | המתן לי כאן עד שאיכנס ואשתחוה לפעור. |
| 5 כיון שיצאת אמ' לה. | כיון שיצאה אמר לה. |
| 6 המתיני לי כאן עד שאיכנס ואעשה כמות שעשית. | המתיני לי כאן עד שאיכנס ואעשה כמות שעשית. |
| 7 מה עשה. | מה עשה. |
| 8 נכנס ועשה את צרכיו וקינח עצמו בחוטמו שלפעור. | נכנס ועשה את צרכיו וקינח עצמו בחוטמו שלפעור. |
| 9 והיו הכל מקלסין לפניו ואומ'. | והיו הכל מקלסין לפניו ואומרים. |
| 10 לא עשה אדם כשם שעשה זה. | לא עשה אדם כשם שעשה זה. |
עדי נוסח
לא נמצאו
מקבילות
ספרי במדבר (הורוביץ), פיסקא, עמ' 171
מקצת עדי נוסח עקיפים
לא נמצאו
סוגה
סיפור
עיון קצר באגדה
מחמר שהוביל אישה למקום עבודת בעל פעור, עבד לו ללא כוונה, אך היה לדוגמה במעשיו לעובדי עבודה זו.[2] עבודתו של היהודי יכולה להתפרש כזלזול וכהקצנת האבסורד הקיים בעבודה לבעל פעור.
האגדה ממחישה את משלו של רבי לעזר כיצד איזשהו קשר לבעל פעור מותיר סימנים שאינם עוברים, שהרי עובדי בעל פעור פירשו את מעשיו כדוגמא ומופת.
264 אולם היא עולם, יישוב המצוי דרומית מערבית לכנרת, כחמישה ק"מ מדרום למושבה יבניאל בימינו (נאמן, אנציקלופדיה לגיאוגרפיה תלמודית א', עמ' 48).
[2] עבודתו של היהודי יכולה להתפרש כנעשית תוך זלזול בבעל פעור אך אין להתעלם מהדרך בה פרשו עובדי בעל פעור את מעשיו.