header2

מנשה אין לו חלק לעולם הבא – אגדה ג

פ"י ה"ב  דף כח ע"ב – ע"ד  עמ'  1319 – 1321

מקור תרגום
1   כת"וידבר י'י אל מנשה ואל עמו ולא הקשיבו ויבא עליהם את שרי הצבא אשר למלך וילכדו את מנשה בחחים". כתוב"וידבר י'י אל מנשה ואל עמו ולא הקשיבו ויבא עליהם את שרי הצבא אשר למלך וילכדו את מנשה בחחים".
2   מהו בחחים. בכירו– מניקיא. מהו בחחים. באזיקים[1]
3   אמ' ר' לוי. אמר רבי לוי.
4  מולא שלנחושת עשו לו ונתנו אותו בתוכה והיו מסיקין תחתיו. דוד[2] של נחושת עשו לו ונתנו אותו בתוכה והיו מסיקין תחתיו.
5  כיון שראה שצרתו צרה כיון שראה שצרתו צרה
6  לא הניח ע'ז בעולם שלא הזכירה. לא הניח ע'ז בעולם שלא הזכירה.
7  כיון שלא הועיל לו כלום אמ'. כיון שלא הועיל לו כלום אמר.
8  זכור אני שהיה אבי מקרא אותי את הפסוק הזה בבית הכנסת זכור אני שהיה אבי מקרא אותי את הפסוק הזה בבית הכנסת
9  "בצר לך ומצאוך כל הדברים הדברים האלה באחרית הימים ושבת עד י'י  אלהיך ושמעת בקולו. כי אל רחום י'י אלהיך לא ירפך [ולא ישחיתך] ולא ישכח את ברית אבותיך אשר נשבע להם". "בצר לך ומצאוך כל הדברים הדברים האלה באחרית הימים ושבת עד י'י אלהיך ושמעת בקולו. כי אל רחום י'י אלהיך לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את ברית אבותיך אשר נשבע להם".
10 הרי אני קורא אותו. הרי אני קורא אותו.
11 אם עונה אותי מוטב ואם לאו הא כל אפיא שוין. אם עונה אותי מוטב ואם לא הרי כל הפנים[3] שוין.
12 והיו מלאכי השרת מסתמין את החלונות והיו מלאכי השרת סותמים את החלונות
13 שלא תעלה תפילתו שלמנשה לפני הקב'ה. שלא תעלה תפילתו שלמנשה לפני הקב'ה.
14 והיו מלאכי השרת אומ' לפני הקב'ה. והיו מלאכי השרת אומרים לפני הקב'ה.
15רבונו של עולם. רבונו שלעולם.
16 אדם שעבד ע'ז והעמיד צלם בהיכל אתה מקבלו בתשובה. אדם שעבד ע'ז והעמיד צלם בהיכל אתה מקבלו בתשובה.
17 אמ' להן. אמר להם.
18 אם איני מקבלו בתשובה אם איני מקבלו בתשובה
19 הרי אני נועל את הדלת בפני כל בעלי תשובה. הרי אני נועל את הדלת בפני כל בעלי תשובה.
20 מה עשה לו הקב'ה. מה עשה לו הקב'ה.
21 חתר לו חתירה מתחת כסא הכבוד שלו ושמע תחינתו. חתר לו חתירה מתחת כסא הכבוד שלו ושמע תחינתו.
22 הדא היא דכת' הזה הוא שכתוב
23 "ויתפלל אליו ויעתר לו וישמע תחינתו וישיביהו" "ויתפלל אליו ויעתר לו וישמע תחינתו וישיביהו"
24 אמ' ר' לעזר ביר' שמעון. אמר רבי לעזר בן רבי שמעון.
25 בערבייא צווחין ל(ע)[ח]תרתה עתרתה. בארצות ערב אומרים לחתרתה חתירה.
26 "וישיביהו ירוש' למלכותו". "וישיביהו ירושלים למלכותו".
27 במה השיבו. במה השיבו.
28 שמואל בר בינא בשם ר' אחא. שמואל בן בינא בשם רבי אחא.
29 ברוח השיבו. ברוח השיבו.
30  כמה דת מר משיב הרוח. כמו שנאמר משיב הרוח.
31 "וידע מנשה כי י'י <כח,ד> הוא האלהים" "וידע מנשה כי י'י הוא האלהים"
32 באותה שעה אמ' מנשה. באותה שעה אמר מנשה.
33 אית דין ואית דיין. יש דין ויש דיין.

עדי נוסח

לא נמצאו

מקבילות

לא נמצאו

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

סוגה

סיפור ומדרש

עיון קצר באגדה

האגדה עוסקת בעונשו של מנשה, בחזרתו בתשובה ובמאבק המתחולל בשמים כדי למנוע מהאל להיענות לו.

הסיפור על עונשו של מנשה ועל חזרתו בתשובה מתבסס על המסופר בדברי הימים.[4] רבי לוי הוסיף על המקרא וסיפר כי מנשה הושלך לדוד נחושת המוסק באש בו עמד להישרף. הוספת פרט זה מוסיפה דרמטיות לסיפור, ומנשה המצוי בסכנת מוות פנה בבקשת הצלה לכל אליל שהכיר, אך ללא הועיל. בנקודה זו הוא חזר בתשובה ונזכר בפסוק שהיה אביו חזקיה מקריא לו בבית הכנסת:  'בַּצַּר לְךָ וּמְצָאוּךָ כֹּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים וְשַׁבְתָּ עַד יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְּקֹלוֹ: כִּי אֵל רַחוּם יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶךָ וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבֹתֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם' (דברים ד' ל' – ל"א). אומנם אין זו עדיין חזרה מלאה בתשובה, כי ניכר בדבריו פקפוק.[5]

האל קיבל את חזרתו בתשובה, אך מלאכי השרת התנגדו. התמונה המתארת את המלאכים הסותמים את החלונות כדי שהאל לא ישמע את תחינת מנשה ודרכו של אל להתגבר עליהם היא מעין הרפיה קומית ברגעים של עינוי וציפייה להצלה. מרכז הכובד המבני והרעיוני הוא בתפיסה שמביע האל: 'אם איני מקבלו בתשובה הרי אני נועל את הדלת בפני כל בעלי תשובה'.[6] מדרשו של רבי לעזר בן רבי שמעון מחזקאת הקשר בין החתירה שחתר הקב"ה תחת כסאו של מנשה ועם כך שנעתר לתחינתו.[7]

במשנה השיב תנא קמא לרבי יהודה כי האל השיב את מנשה למלכותו, אך לא השיב לו חלקו בעולם הבא. לפי מדרשו של רבי אחא השיבו הקב"ה לירושלים בדרך ניסית יוצאת דופן המבליטה את רצונו וכוחו של האל, על ידי משב רוח.בסיום שם בעל האגדה בפיו של מנשה את המימרה 'אית דין ואית דיין' המחדדת את חזרתו בתשובה מלאה.[8]

שלוש האגדות האחרונות[9] שהביאו את הסיפור על חזקיהו והסיפור על מנשה יש בהן הקבלה ניגודית:

א.      חזקיה המלך הצדיק אשר עושה הטוב בעיני ה', ולעומת זאת בנו מנשה, מלך רשע, רוצח ועובד עבודה זרה.

ב.      האל רצה להעניש במיתה קרובה את חזקיה הצדיק על חטא שאינו נראה חמור, ואילו את מנשה הרשע, רצה האל להציל ממיתה בשל סיבה שאפילו בעיני מלאכי השרת אינה ראויה.

ג.       חיי חזקיה הסתיימו בכישלון, הוא הקים בן רע. לעומת זאת מנשה סיים חייו בטוב, חזר למלכותו ואף הגיע  לאמונה עזה באל.

נראה כי בעל האגדה הפך את ההישענות על מסורת אבות לחוט המקשר בין שני המלכים השונים זה מזה. חזקיה אמר: 'איני קופץ אלא למה שאמר לי זקיני.' (שורה 16), ומנשה אמר: 'זכור אני שהיה אבי מקרא אותי את הפסוק הזה בבית הכנסת' (שורה 110). וכמו כן יצר נקודת היפוך בעלילה באמצעות תפילה מעומק ליבותיהם.


פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים), פיסקא כ"ד י"א עמ' 365 הערה 3.[1]

[2] פסיקתא דרב כהנא, שם, הערה 4.אפשר כי מדובר ב'מוליאר', כלי חרס שהיה מחופה במתכת, וניתן היה לחמם את המצוי בו מבחוץ. ראו בהרחבה ח' אלבק, משנה (מועד, שבת), עמ' 408 – 409.

סוקולוף, ערך 'אפין', עמ' 70.[3]

[4] דברי הימים ב' ל"ג י"א – י"ג: 'וַיָּבֵ֨א יְהֹוָ֜ה עֲלֵיהֶ֗ם אֶת־שָׂרֵ֤י הַצָּבָא֙ אֲשֶׁר֙ לְמֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר וַיִּלְכְּד֥וּ אֶת־מְנַשֶּׁ֖ה בַּחֹחִ֑ים וַיַּֽאַסְרֻ֙הוּ֙ בַּֽנְחֻשְׁתַּ֔יִם וַיּוֹלִיכֻ֖הוּ בָּבֶֽלָה: וּכְהָצֵ֣ר ל֔וֹ חִלָּ֕ה אֶת־פְּנֵ֖י יְהֹוָ֜ה אֱלֹהָ֑יו וַיִּכָּנַ֣ע מְאֹ֔ד מִלִּפְנֵ֖י אֱלֹהֵ֥י אֲבֹתָֽיו: וַיִּתְפַּלֵּ֣ל אֵלָ֗יו וַיֵּעָ֤תֶר לוֹ֙ וַיִּשְׁמַ֣ע תְּחִנָּת֔וֹ וַיְשִׁיבֵ֥הוּ יְרוּשָׁלִַ֖ם לְמַלְכוּת֑וֹ וַיֵּ֣דַע מְנַשֶּׁ֔ה כִּ֥י יְהֹוָ֜ה ה֥וּא הָֽאֱלֹהִֽים'.

244לחזרה בתשובה של מנשה ישנן מספר מקבילות: בראשית רבה (אלבק), ס"ג ה עמ'682 ); ויקרא רבה (מרגליות) ל"ג עמ' 697; פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) כ"ד י"א עמ' 356 – 365; רות רבה ה י"ד; דברים רבה ב' כ'; בבלי סנהדרין קא ע"ב, קו ע"א.  

[6] תשובת האל למלאכים משקפת את עמדתם של חכמים כלפי החזרה בתשובה.

על חזרתו של מנשה בתשובה אמר רבי יוחנן: 'כל האומר מנשה אין לו חלק לעולם הבא מרפה ידיהן של בעלי תשובה' (בבלי, סנהדרין קג ע"א); יוסף בן מתתיהו התייחס לחזרה בתשובה ולמנשה בקדמוניות היהודים (תרגום א' שליט) ספר י 41 – 44, עמ' 347.  על גישת חז"ל לבעלי תשובה ראו בר, על מעשי כפרה של בעלי תשובה, עמ' 216 – 238.

[7] 'אמר רבי לעזר בן רבי שמעון בארצות ערב אומרים ל(ע)[ח]תרתה חתירה', משמע דורשים את המילה 'חתר' כ'עתר'.

61 אין לדעת אם על חטאו ברצח ישעיהו אין לו חלק לעולם הבא כדעת הסתם משנה, או שמא יש לו חלק לעולם הבא כדעת רבי יהודה.

[9] משנה אין לו חלק לעולם הבא – אגדות א', ב' ו-ג'.