---

עדי נוסח

לא נמצאו

מקבילות

לא נמצאו

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

סוגה

סיפור ומדרש

עיון קצר באגדה

האגדה נפתחת בשאלה לסיבה בגללה לא יהיה למנשה חלק לעולם הבא, היא מרחיבה את הסיפור המקראי על מחלתו של המלך חזקיה, על בואו של הנביא ישעיהו אליו, על תפילתו ועל היענות האל לתפילה.^[3]

חלק ראשון –  ישעיהו מול חזקיהו (שורות 2 – 29)

פתיחתו של הסיפור בבשורת הנביא למלך: 'מֵת אַתָּה וְלֹא תִחְיֶה' (מלכים ב' כ' א'). בעל האגדה דרש את הכפילות שבפסוק לשני העולמות, העולם הזה והעולם הבא, וחזקיה לא יזכה לשניהם, על שום שלא קיים את המצווה 'פרו ורבו'. את הימנעותו מהולדה תרץ חזקיהו בעובדה שראה כי ייוולד לו בן רשע.^[4]

הנביא הציע לחזקיה לשאת את בתו לאישה ולהוליד ממנה בן שכן להבנתו מזיווג זה יולד צדיק, אולם בניגוד למצופה הבן הנולד היה רשע, ולחיזוק מובא הפסוק 'וְכֵלַי כֵּלָיו רָעִים'.^[5]

חלק שני – תפילתו של חזקיהו  (שורות 30 – 70)

תפנית מתרחשת כשהמלך מעמיד כנגד בשורת הנביא על מותו את מסורת האבות הטוענת כי : 'אם ראית חלומות או חזיונות קשים קפוץ לשלשה דברים ואת ניצול. ואילו הן. לתפילה ולצדקה ולתשובה' (שורות 18 – 19),^[6] משמע לפי המסורת הוא מאמין שעשוי לשנות את רוע הגזירה.^[7] בהמשך מסב המלך פניו ומתפלל לאל 'וַיַּסֵּב חִזְקִיָּהוּ פָּנָיו אֶל הַקִּיר וַיִּתְפַּלֵּל אֶל יְהֹוָה' (מלכים ב' כ' ב', ישעיהו ל"ח ב').

שלושה אמוראים ובעל האגדה התמקדו בדרשתם ב'קיר' אליו הסב חזקיה פניו בתפילתו, כלומר, את מי ראה לנגד עיניו כשהתפלל:

-          רבי יהושע בן לוי דרש כי פנה לקירה של רחב (שורות 31 -45); היא הצילה שני המרגלים, ובזכות המעשה ניצלו רבים. אבותיו של חזקיה קֵרבו גרים רבים,^[8] ולכן ראוי כי בזכותם יינצל הוא ולא ימות.

-          רבי שמואל בר נחמן דרש כי פנה לקירה של השונמית (שורות 46 – 53); היא דאגה לאלישע הנביא, ובעבור מעשה זה ניצל בנה. אבותיו של חזקיה 'עשו שבח' לאל, כלומר, בנו את בית המקדש,^[9] ולכן ראוי כי יינצל.

-          רבי חיננא בר פפא דרש כי פנה לקירות בית המקדש (שורות 54 -62). האל קיבל תפילתם של רבים כאילו התפללו בבית המקדש, אותו בית מקדש שבנו אבותיו של חזקיה, לכן ראוי שיינצל.

בעל האגדה מסיים בדברי חכמים לפיהם פנה חזקיה ל'קירות ליבו' (שורות 63 – 70), וגישתם קרובה לכתוב 'וַיֹּאמַר אָנָּה יְהֹוָה זְכָר נָא אֵת אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם וְהַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי...' (ישעיהו ל"ח ג'). . בתפילה זו בקשתו של חזקיה באה לו משום עצמו. הוא לא הכעיס את האל בכל רמ"ח אבריו, ולכן ראוי שהאל ייענה לתפילתו ולא ימות. ^[10]

חלק שלישי – האל נענה לתפילת חזקיה  (שורות 71 – 83)

האל שומע לתפילת חזקיהו ומוסיף למלך חמש עשרה שנות חיים נוספות. על הנביא מוטלת המשימה להודיע למלך את הבשורה. הנביא מסתייג מהשליחות החדשה מחשש לחוסר אמינותו או לחוסר אמינותו של האל בעיני בני האדם.^[11] 

אפשר כי בעל האגדה הרחיב בסיפור על חזקיה כדי להבליט את חטאו של מנשה, ואפשר כדי ללמד שאפשרות התשובה פתוחה. חזקיהו ומנשה נשענו על מסורת אבותיהם ראו דברי חזקיה: 'איני  וקפץ אלא למה שאמר לי זקיני' (שורה 16), וראו להלן (אגדה ג) דברי מנשה: 'זכור אני שהיה אבי מקרא אותי את הפסוק הזה בבית הכנסת' (שורה 110)

סוקולוף, ערך 'נסב', עמ' 352[1]

 סוקולוף, ערך 'כדון', 'כדו', עמ' 251.[2]

^[3] ראו מלכים ב' פרק כ'.

לפי קורבן העדה הוא ראה זאת ברוח הקודש.[4]

³⁶ ישעיהו ל"ב ז': 'וְכֵלַי כֵּלָיו רָעִים הוּא זִמּוֹת יָעָץ לְחַבֵּל ענוים עֲנִיִּים בְּאִמְרֵי שֶׁקֶר וּבְדַבֵּר אֶבְיוֹן מִשְׁפָּט'. קשה לעמוד על הקשר בין הנאמר בפסוק לבין כוונת בעל האגדה. אפשר כי העשיר שיש לו רק חסרון אחד - קמצנות, כליו רעים. כך שני צדיקים אם להם חסרון אחד הוא שיגרום לתוצאה שלילית (קרבן העדה על המקום). ובאגדה לידת בן הרשע.

³⁷ לקטע זה מספר מקבילות: בראשית רבה (אלבק) מ"ד י"ב עמ' 434; ירושלמי, תענית פ"ב דף סה ע"ב\ה"א עמ' 712; בבלי, ראש השנה טז ע"ב; פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) פיסקא כ"ח ג' עמ' 425; קהלת רבה ו' ז', י"ד ב'; תנחומא (בובר), פרשת נ"ח ט' י"ג.  הדרשן אף מביא אישוש מקראי למסורת זו: הצדקה נזכרת ב'אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ אֶשְׂבְּעָה בְהָקִיץ תְּמוּנָתֶךָ' (תהילים י"ז ט"ו); התפילה והתשובה נזכרים ב'וְיִכָּנְעוּ עַמִּי אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עֲלֵיהֶם וְיִתְפַּלְלוּ וִיבַקְשׁוּ פָנַי וְיָשֻׁבוּ מִדַּרְכֵיהֶם הָרָעִים וַאֲנִי אֶשְׁמַע מִן הַשָּׁמַיִם וְאֶסְלַח לְחַטָּאתָם וְאֶרְפָּא אֶת אַרְצָם' (דברי הימים ב' ז' י"ד).

[7] אישוש למסורת מובא בדרך המדרש על שני מקורות במקרא בהם נזכרים השלושה.

בדבריו משולב מדרש של ר' שמעון בר יוחאי על ריבוי האנשים שניצלו בזכות רחב.  ראו שורות 40 – 43.  [8]

 ראו קורבן העדה על המקום. [9]

^[10] בעל האגדה עיצב את תפילותיו של חזקיה בדרשות האמוראים בהדרגה: מהצלה מוחשית של חיי אדם (רחב והשונמית) להצלה רוחנית (קירוב הגרים), מהצלת יחידים (המרגלים ואלישע) להצלת רבים (הגרים מתפללים), מפניות למוחשי (דמויות מקראיות וקירות בית המקדש) ועד למופשט (הלב) ומתלות במעשי אבות ועד לתלות במעשי עצמו.

^[11] היפוך הנבואה ומכך שהמלך לא יאמין לו.