---

עדי נוסח

לא נמצאו

מקבילות^[2]

בראשית רבה (אלבק), מ"א י"ד עמ' 401 – 402

ויקרא רבה (מרגליות), י"א ז' עמ' 230

רות רבה א' ז'

אסתר רבה, פתיחה י"א

תנחומא, שמיני ט'

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

סוגה

סיפור, משל

עיון קצר באגדה

באגדה נטען כי חלקו של אחז בעולם הבא נלקח כיוון שביקש לעקור את התפילה ולימוד התורה מישראל ועל ידי כך לנתק קשר בין העם ואלוהיו.

באגדה ארבעה חלקים; שני החלקים הראשונים נפתחים בשאלה על אחז, ושני החלקים האחרונים במה שאמר 'כך אמר אחז' או עתיד לומר 'כך היה אחז סבור בדעתו לומר'.^[3]

שני החלקים הפנימיים (ב' וג') הם משלים, כאשר המשל השני הוא מעין נמשל לקודמו.

חלק א' – שמו של אחז (שורות 1 – 3)

המספר מתייחס לשמו של אחז כאל פועל שמשמעו 'לקח'^[4] או 'פגע',^[5] כלומר,הוא פגע בבתי הכנסת והמדרש. אין המספר מפרט כיצד עשה זאת.

חלק ב' –משל הפדגוג (שורות 4 – 8)

מלך מסר את בנו לפדגוג, אך הפדגוג ביקש להרוג את בן המלך^[6]  וכדי לא לתלות בו את האשם בחר להמיתו על ידי ניתוקו ממקור ה'מזון' שלו – מהמינקת שלו. לפי המשל אחז הוא הפדגוג הרוצה על ידי סגירת בתי הכנסיות והמדרשות לנתק את העם מ'מזונו הרוחני', מהלימוד ומעבודת האל. התוצאה תהיה זהה – מות בן המלך הוא משל למותו הרוחני של העם.

חלק ג' – משל שני, משל העדר והרועה (שורות 9 – 14)

המחשה נוספת לרעיון הגלום במעשהו של אחז מביא המספר מעולם הטבע. המשל בנוי מסדרה של משפטי תנאי, שבו כל אחד מהפרטים המרכיבים את העדר הוא תנאי לקיומו של האחר בעדר. הגדיים הם התנאי לתיישים, באין גדיים אין תיישים; באין תיישים, אין הפרייה ואין צאן; אם אין צאן אין צורך ברועה. בנקודה זאת המשל, רק לכאורה ממשיך, שכן למעשה נמסרת התוצאה. 'אם אין רועה אין עולם'. משמע העדרו של הרועה – המנהיג שאמור לכוון באופן רוחני את העם מוביל ל'אין עולם' לשממה, לחורבן.

חלק ד' – הנמשל, ניתוק הקשר בין העם לאלוהיו (שורות 14 – 21)

הנמשל זהה במבנהו ובסגנונו למשל השני אלא שבמקום פרטי העדר נמסרים פרטי העם: קטנים, גדולים, חכמים, נביאים – כל אחד מהם קיים בזכות קודמו. פגיעתו של אחז בבתי הכנסת והמדרש היא נקודת ההתחלה וגם נקודת הסיום. סגירתם אינה מאפשרת לקטנים ללמוד, לכן לא יהיו חכמים ונביאים, ובעתיד גם לא יהיה צורך בבתי הכנסת והמדרשות, בשלב זה יינתק הקשר, הקב"ה לא ישרה משכינתו על ישראל.

אומן המנהל תינוקות (ערוך השלם ו', ערך 'פדגוג', עמ' 297).[1]

  פיסקאות האגדה מצויות בסדר שונה במקבילות.[2]

^[3] פתיחות אלה מעצבות מספר יודע כל.

²¹⁸ בן יהודה א', ערך 'אחז', עמ' 147 – 148.

בן יהודה א', ערך 'אחז' בהסבר ו', שם.[5]

[6] יש לתת את הדעת כי בבראשית רבה וכן בויקרא רבה מובא המשל בכדי להשוות בין אמרפל לאחז על סמך הפתיח "ויהי בימי" ושם מדובר על שנאה.