|
אחאב אין לו חלק לעולם הבא – אגדה א פ"י ה"ב דף כח ע"ב עמ' 1318 |
|
| מקור | תרגום |
| 1 מה הוה אחאב עביד. | מה היה אחאב עושה. |
| 2 הוה מקשט גרמיה בכל יום | היה מקשט את עצמו[1] בכל יום |
| 3 וקאים ליה קומי חיאל אסרטי-לטיה. | ועומד לו לפני חיאל שר צבאו. [2] |
| 4 והוא אמ' ליה. | והוא אמר לו. |
| 5 בכמה אנא טב יומא דין. | בכמה אני שווה היום הזה. |
| 6 והוא אמ' ליה. | והוא אמר לו. |
| 7 כן וכן. | כן וכן. |
| 8 והוא מפריש טמיתיה לע'ז. | והוא מפריש שוויו[3] לעבודה זרה. |
| 9 הדא היא דכת' | זה הוא שכתוב |
| 10 "יען התמכרך לעשות הרע בעיני י'י". | "יען התמכרך לעשות הרע בעיני י'י". |
עדי נוסח
לא נמצאו
מקבילות
לא נמצאו
מקצת עדי נוסח עקיפים
רש"י למלכים א' כ"א כ"ה
סוגה
סיפור מדרש
עיון קצר באגדה
בעל האגדה תיאר את התנהגותו של אחאב במשך עשרים ושתיים שנות מלכותו.[4] אחאב היה לובש כל יום בגדים יקרים, פונה לחיאל, שר צבאו, לשם הערכת שווי הבגדים, ואת שווים היה מפריש לעבודה זרה.[5] על מנת לאשש את הסיפור דרש בעל האגדה את דברי אליהו לאחאב: 'יַעַן הִתְמַכֶּרְךָ לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה' (מלכים א' כ"א כ').[6] אין בדברים משום רמז למסופר בסיפור.[7]
אפשר כי לדעת המספר הזמן הממושך שכך נהג אחאב תרם לעידודה של העבודה הזרה בעם ולהתפשטותה.
סוקולוף, ערך' גרם', 'גרמה' (הפירוש השני), עמ' 136. [1]
ערוך השלם א', ערך 'אסטרטיא', עמ' 175.[2]
ערכן מבחינת המחיר; ערוך השלם ד', ערך 'טם'(3), עמ' 39.[3]
[5] יתכן ואחאב ראה עצמו כקודש הניתן לפדות בכסף לעבודה זרה. בדומה לפדיון הבכור (שמות י"ג י"ג) או פדיון המקדיש עצמו בנדר (ויקרא כ"ז א' – ו'). כמו כן הזמן הממושך שכך נהג תרם, לדעת המספר, לעידודה של העבודה הזרה בעם ולהתפשטותה.
[6] על "התמכרך" ראה רש"י התמכרך - מכרת את עצמך להכעיס את בוראך רד"ק התמכרך - כאילו מכר עצמו לעשות רע וכל עניניו וכל עסקיו לרע
14 הסיפור אינו מצוי במקרא, זהו סיפור שבעל האגדה יצרו כסיפור המרחיב את המצוב המקרא, וכנראה, נועד להדגים את חידושו של אחאב בעבירות החמורות, כפי שנאמר באגדה הקודמת.