---

עדי נוסח

לא נמצאו

מקבילות

לא נמצאו

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

סוגה

מימרה, מדרש

עיון קצר באגדה

האגדה בנויה מחמישה חלקים; פתיחה וסיום המהווים מסגרת רעיונית, חלק שעניינו חטאי ירבעם, חלק – חטאי אחאב, ובין שני החלקים משולב מדרש שדרש רבי שמעון בר יוחאי.  

פתיחה (שורות 1 – 2)

במשנה נמצא  כי לשלושה מלכים אין חלק לעולם הבא ירבעם, אחאב ומנשה.^[2]  העיקרון לפיו נבחרו דווקא מלכים אלו^[3] הינו היותם מחדשי עבירות, כלומר עד לימיהם לא הייתה אותה עבירה מצויה בקרב ישראל,

חלק א' – חטאו של ירבעם (שורות 3 – 5)

ירבעם עשה שני עגלי זהב. מסופר במקרא: 'וַיִּוָּעַץ הַמֶּלֶךְ וַיַּעַשׂ שְׁנֵי עֶגְלֵי זָהָב וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם רַב לָכֶם מֵעֲלוֹת יְרוּשָׁלִַם הִנֵּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם' (מלכים א' י"ב כ"ח). על פי פשוטו של מקרא הוא עשה שני עגלים, כדי שלא יהיו חייבים לעלות לירושלים. בעל המדרש מפרש כי ירבעם גרם לישראל לעבוד לשני עגלים.^[4]

חלק ב' – מדרשו של רבי שמעון בר יוחאי (שורות 6 – 12)

בעל האגדה מטיל ספק בנכונות האמירה כי ירבעם חידש בכך שהביא את ישראל לעבוד לשני עגלי זהב ואומר בתמיהה-שאלה כי במדבר עבדו ישראל ליותר מעגל אחד. כדי לאשש את דבריו הביא מדרש אותו שנה רבי שמעון בר יוחאי לפיו בנו ישראל שלושה עשר עגלים. עגל לכל שבט ועוד אחד לכלל העם, כלומר סך של שלושה עשר עגלים. הוא ביסס מדרשו על משמעות הרבים המצויה במילה אלהיך בפסוק 'וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם' (שמות ל"ב ד'). על העגל השלושה עשר לכלל העם למד הדרשן מהפסוק בנחמיה: 'אַף כִּי עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה וַיֹּאמְרוּ אֲשֶׁר הֶעֶלְךָ מִמִּצְרָיִם וַיַּעֲשׂוּ נֶאָצוֹת גְּדֹלוֹת' (נחמיה ט' י"ח). בלשון יחיד נאמר 'זֶה אֱלֹהֶיךָ' מכאן שעגל אחד נוסף לכלל העם.

חלק ג' – חטאו של אחאב (שורות 13 – 15)

חטאי אחאב אינם מפורטים אלא מובאת העובדה כי חומרתם  גדולה מחטאי ירבעם. עובדה זו נדרשת מחלקו הראשון של הפסוק 'וַיְהִי הֲנָקֵל לֶכְתּוֹ בְּחַטֹּאות יָרָבְעָם בֶּן נְבָט....' (מלכים א' ט"ז ל"א). חטאות ירבעם היו קלות בעיניו, הוא לא הסתפק בהם אלא חידש חמורות מהן.^[5]

סיום (שורות 16 – 17)

בסיום האגדה מובאת השאלה לסיבה בשלה נזכר במשנה ירבעם לפני אחאב כמלך שאין לו חלק לעולם הבא בעוד שמבחינת חומרת החטא חטאו של אחאב היה גדול יותר ונכון היה להעמידו כראשון ברשימה.^[6] תשובת בעל האגדה היא שירבעם נאמר ראשון כי היה פורץ הדרך שהראה את דרך החטא לבאים אחריו.^[7] לפי התשובה מובן כי לעמדת בעל האגדה סוללי הדרך בחידושי עבירות הם המסוכנים לחברה, שכן הם יוצרים תפנית לאורח חיים שונה.

הערוך השלם ג', ערך' דמס', עמ' 85 – 86.[1]

 משנה, סנהדרין פ"י מ"ב. [2]

^[3] בחירתם של דווקא מלכים אילו תמוהה שכן רוב מלכי ישראל ויהודה לא שמרו את מצוו האל. וראה הסברו של בעל קרבן העדה במקום.

⁴ עגל אחד הועמד בבית אל סמוך לירושלים, והאחר בדן בצפון. כנראה, כדי שכל אחד מממלכת ישראל יוכל לעבוד לעגל בלי הכרח לטלטל עצמו למרחקים גדולים.  

ראו הסברו של קרבן העדה על המקום.[5]

 במשנה שבירושלמי, בכת"י קופמן ופארמה אחאב הוא הראשון ברשימה.[6]

^[7] בתשובה זו מצויה תפיסת עולם הרואה בסוללי הדרך בחידושי עבירות סכנה לחברה.