header2

בעלי אסופות

פ"י ה"א דף כח ע"א עמ' 1317 – 1318

מקור תרגום
1 "בעלי אסופות". "בעלי אסופות".
2 אין "אסופות" אלא סנהדרין. אין "אסופות" אלא סנהדרין.
3 כמ' דתימ' כמו שתאמר
4 "אספה לי שבעים איש מזקני יש'". "אספה לי שבעים איש מזקני ישראל ".
5 ד'א. דבר אחר.
6 "בעלי אסופות" שנאמרים באסיפה. "בעלי אסופות" שנאמרים באסיפה.

עדי נוסח

לא נמצאו

מקבילות

לא נמצאו

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

סוגה

מדרש

עיון קצר באגדה

בעל האגדה מציג שני מדרשים על הביטוי 'בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת' המצויים בפסוק 'דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת נִתְּנוּ מֵרֹעֶה אֶחָד'(קהלת י"ב י"א).

המדרש הראשון מפרש 'בעלי אסופות' כחברי הסנהדרין הגדולה. לאישוש מובא הפסוק

'אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל' (במדבר י"א ט"ז). הדרשן יצר קשר בין  'אֲסֻפּוֹת' ל'אֶסְפָה', בפסוק מדובר בשבעים איש, וכאן הכוונה לשבעים חברי הסנהדרין.[1] ומכאן שלפי המדרש רק דבריהם של חכמי הסנהדרין הגדולה הם 'כַּדָּרְבֹנוֹת וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים'.

המדרש השני מפרש 'בעלי אספות' כדברים 'שנאמרו באסיפה' (שורה 6). כלומר, רק דברים שנאמרו באסיפה של החכמים, שנאמרו תוך דיון ובקורת של החכמים האחרים, הם 'דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת'.[2]


[1] מפסוק זה למדו על מספר חברי הסנהדרין. ראו משנה, סנהדרין פ"א מ"ו.

[2] הפרשנים הקלאסיים פירשו בחבורה של חכמים.