עדי נוסח

לא נמצאו

מקבילות

במדבר רבה י"ד ד'

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

סוגה

מדרש

עיון קצר באגדה

בעל האגדה דורש את 'וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים' (קהלת י"ב י"ב) כדברי חכמים. הדרשן פיצל את הביטוי לשני מרכיביו, וכך חילק את  דברי החכמים לשני סוגים:

א.      דברי חכמים הנאמרים כתיקנן, אלו דברים ראויים המועברים בדרך מובנת לשומעיהם, והם כ'מסמרות נטועים' – חזקים כמסמרות הברזל, ונושאי פירות כנטיעות. (שורות 2 – 3)

ב.      דברי חכמים ממוסמסין, כלומר, הם מבולבלים ומועברים בדרך בלתי מובנת, והם  כמסמרים הפוצעים את האדם הנתקל בהם^[2] (שורות 4 – 5).

החלוקה 'דברי חכמים כמשמרות נטועים' לעומת 'דברי חכמים כמסמרות' (תוך השמטת ה'נטועים') משקפת דעה כי לא כל דברי חכמים הם חיוביים.^[3]

^[1] סוקולוף, ערך 'מריר', עמ' 331.

^[2] ראה הפרשנים הקלאסיים על המקום.

^[3] המדרש הוא אנונימי ואין לדעת על מי נאמרו הדברים. כפי הנראה יש בהם בקורת על חכמים שאינם מקפידים ללמוד וללמד כראוי. בבבלי נמצא שיר הלל לרבי אמי לרבי אסי המביע דיעה כי לא כל החכמים הם בהירים וברורים, ואולי אף לא דייקנים בדבריהם: 'כי סמכו רבנן לרבי אמי ולרבי אסי שרו להו הכי כל מן דין וכל מן דין סמוכו לנא לא תסמכו לנא לא מן סרמיסין ולא מן סרמיטין ואמרי לה לא מן חמיסין ולא מן טורמיסין' (בבלי, כתובות יז ע"א).