עדי נוסח

גינזברג, שרידי הירושלמי, עמ' 262.

מקבילות

לא נמצאו

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

סוגה

מדרש

עיון קצר באגדה

בעל האגדה הביא מדרש לחלקו השני של הפסוק 'דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת נִתְּנוּ מֵרֹעֶה אֶחָד' (קהלת י"ב י"א). המדרש מתמקד בדימוי דברי החכמים למסמרות, ומבהיר כי כשם שהוצאת מסמר ממקומו מותירה סימן, כלומר, 'מקומו ניכר' כן הוא בדברי חכמים. אפילו יֵעָקרו, מקומם יהיה ניכר, שכן לא ניתן להתעלם מהם.

הדרשן ממחיש את דבריו ואומר כי כל מי שהחכמים נידוהו, הרי שגם לאחר שחזר בו,  וחכמים שבו וקרבו אותו אליהם, סימני הנידוי שהוטלו עליו יהיו ניכרים בו, ולא יימחקו.^[1] 

^[1] המפרשים הקלאסיים על המקום פירשו את 'כך כל מי שפשטו ידיהם הרבים בו יד' כנידוי.