---

עדי נוסח

גינזברג, שרידי הירושלמי, עמ' 262.

מקבילות

ירושלמי, סנהדרין פ"י דף כט ע"ג/ה"ד עמ' 1326

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

סוגה

מדרש

עיון קצר באגדה^[2]

קורח ועדתו נבלעו בבטן האדמה, ועליהם נאמר במשנה שאין להם חלק בעולם הבא. אף על פי כן מביא בעל המדרש דברי שני אמוראים לפיהם ניצלה עדת קרח מכוח תפילה עבורם.^[3]

-          רבי שמואל בר נחמן אמר כי משה התפלל עבורם, ולביסוס דעתו הביא את ברכת משה לראובן. 'יְחִי רְאוּבֵן וְאַל יָמֹת' (דברים ל"ג ו'). הברכה היא לשבט ראובן, שהיו שותפיו של קרח כפי שכתוב: 'וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וְאוֹן בֶּן פֶּלֶת בְּנֵי רְאוּבֵן (במדבר ט"ז א'), ומכאן שברכתו של משה היא לעדתו של קרח. על פי תפיסה זו, התעלה משה מעל הריב הקשה שהיה לו עם עדת קרח והתפלל עבורם.

-          רבי יהושע בן לוי בשמו של רבי יוסי סבור כי חנה התפללה על קרח ועדתו.^[4] כאשר הביאה חנה את שמואל לעלי הכהן נשאה תפילת הודיה ושבח לאל ואמרה: 'יְהֹוָה מֵמִית וּמְחַיֶּה מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל' (שמואל א' ב' ו'). באמירה משתקף תיאור כוחו של האל  ואפשר כי לעמדת הדרשן גם רמז לסליחת האל לקרח. 

^[1] אפשר כי צ"ל עדתו וכי המילה 'דעתו' נכתבה מתוך דמיון למילה במשפט קודם 'היא דעתו של...'..

^[2] אגדות נוספות שעוסקות בקורח אין לו חלק לעולם הבא מצויות בהלכה ד'.

^[3] ראו קורבן העדה על המקום הטוען כי לא מצא בסיס להנחה זו. לפיכך צימצם את התפילה רק על בני קרח, כיוון שיש בתהילים מזמור לבני קרח (ישנם אחד עשר מזמורים). קורבן העדה לא ציין את המזמור שאליו הוא מתכוון.

^[4] במדרש שמואל (בובר) פרשה ה' סימן י"ב מובאים הדברים בשם רבי.