קורח אין לו חלק לעולם הבא (המשך) – אגדה ג פ"י ה"א כח ע"א עמ' 1316 |
|
מקור | תרגום |
1 "וירדו הם וכל אשר להם חיים שאולה". | "וירדו הם וכל אשר להם חיים שאולה". |
2 ר' ברכיה בשם ר' חלבו. | רבי ברכיה בשם רבי חלבו. |
3 אף שמותיהם פרחו מתוך טמסותיהם. | אף שמותיהם פרחו מתוך הרשימות[1] |
4 אמ' ר' יוסי בר חנינה. | אמר רבי יוסי בן חנינה. |
5 אפי' מחט שהיתה שאולה ביד יש' מידם | אפילו מחט שהיתה שאולה ביד ישראל מידם |
6 אף היא נבלעה עמהן. | אף היא נבלעה עמהן. |
7 דכת' "וירדו הם וכל אשר להם חיים שאולה". | שכתוב "וירדו הם וכל אשר להם חיים שאולה". |
עדי נוסח
גינזברג, שרידי ירושלמי, עמ' 262
מקבילות
לא נמצאו
מקצת עדי נוסח עקיפים
לא נמצאו
סוגה
מימרה, אנקדוטה
עיון קצר באגדה
על הפסוק וַיֵּרְדוּ הֵם וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם חַיִּים שְׁאֹלָה (במדבר טז: לג) מובאים שני מדרשים:
- המדרש הראשון נמסר על ידי רבי ברכיה בשם רבי חלבו 'אף שמותיהם פרחו מתוך טמסותיהם'. לא רק הם נבלעו באדמה, אלא גם זכרם, שכן הם נמחקו מרשימות השבטים והעם.
- המדרש השני מובא בשמו של רבי יוסי בן חנניה. על רכושם שנבלע עימם. הדרשן מפרט שאפילו דברים זעירים כמו מחט ששאלו ישראל אחרים מהם נבלע באדמה.
[1] ערוך השלם ד', ערך 'טמס', 'טומוס', עמ' 43.