עדי נוסח

גינזברג, שרידי הירושלמי, עמ' 260

מקבילות

ויקרא רבה (מרגליות),  ל"ו ו'  עמ' 852^[1]

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

סוגה

מימרה ומדרש

עיון קצר באגדה

האגדה מציעה דרך חלופית שתגן על העם במקום זכות האבות.^[2]

רבי יודן בן חנן בשמו של רבי ברכיה מציע את הדבקות בחסד כתחליף לזכות האבות כדרכו של האל. הצעתו מתבססת על מדרש הפסוק 'כִּי הֶהָרִים יָמוּשׁוּ וְהַגְּבָעוֹת תְּמוּטֶנָה וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא יָמוּשׁ וּבְרִית שְׁלוֹמִי לֹא תָמוּט אָמַר מְרַחֲמֵךְ יְהֹוָה' (ישעיהו נ"ד י').גם אם תתבטל זכות האבות (ההרים והגבעות תמוטנה) חסדו של האל עם העם לא יבטל.

כאמור, הדבקות בחסד הינה של האל ושל האדם, ומסיבה זו הוא מציע רבי יודן בן חנן בשמו של רבי ברכיה, כי אם ראו זכות אבות שמטה וזכות אמהות שנתמוטטה, ילכו ויידבקו בחסד.

[1]ההקבלה היא לחלק מהאגדה.

[2] באגדה הקודמת נמצאו ארבעה חכמים הסוברים כי החל משלהי הבית הראשון תמה זכות האבות.