---

עדי נוסח

גינזברג, שרידי הירושלמי, עמ' 260.

מקבילות

ויקרא רבה (מרגליות), ל"ו ג'  עמ'  845

רות רבה פתיחתא ב'^[2] 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

סוגה

מימרה, מדרש, משל

עיון קצר באגדה

על הפסוק 'יָד לְיָד לֹא יִנָּקֶה רָּע וְזֶרַע צַדִּיקִים נִמְלָט' (משלי י"א כ"א) מצויות בסוגיה שתי דרשות.^[3] באגדתנו דורש רבי פנחס את חלקו הראשון של הפסוק 'יָד לְיָד לֹא יִנָּקֶה רָּע'ומוחה על אלו העושים צדקה ביד אחת ובשנייה מבקשים את שכרם. רבי סימון תומך בגישת רבי פנחס ומביא משל המשווה אנשים אילו לקונה המקפיד לקבל מבוקשו מיד עם מסירת התשלום.^[4]מחאתו של רבי פנחס על אנשים אלו נובעת מהסיבה שרשע אינו מניח לבניו זכויות.^[5] הבנה זו מקבלת אישור מדרכם של אבות האומה שהותירו את זכות מעשיהם לבניהם כפי שניתן ללמוד ממדרש הפסוק וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר:( ויקרא כ"ו מ"ב).

^[1] סוקולוף, ערך 'כול' עמ' 253.

^[2] למשל שהביא רבי סימון, שורות 4 – 7.

^[3] ראה באגדה קודמת (אגדה י"א פרק י' הלכה א') שם נדרש חלקו של הפסוק  וְזֶרַע צַדִּיקִים נִמְלָט' באגדה התלמודית שכיחה התופעה של צירוף דרשות כשהביטוי 'דבר אחר' משמש כקישור המצביע על מדרש שונה לאותו הפסוק. ראו פרנקל, דרכי האגדה והמדרש עמ' 451

^[4] ראה מקבילה בויקרא רבה ואת הסברו של מרגליות במקום.

^[5] ראה במקבילה בויקרא רבה.