אגדות התלמוד הירושלמי - ביזוי דברי תורה – אגדה ב פ"י ה"א דף כז ע"ד עמ' 1315

ביזוי דברי תורה – אגדה ב פ"י ה"א דף כז ע"ד עמ' 1315
מקור	תרגום
1 ד'א. "כי דבר י'י בזה".	דבר אחר. "כי דבר י'י בזה".
2 זה שהוא מזכיר דברי תורה במקום מטונף.	זה שהוא מזכיר דברי תורה במקום מטונף.
3 כהדא ר' אילא וחברייא הוון יתיבין קומי פונדקיה ברמשא.	כמו זה רבי אילא וחבורתו היו יושבים לפני פונדק בערב[1].
4 אמרין.	אמרו
5 מהו מימר מילא דאורייתא.	מהו לומר מילים של תורה.
6 אמרין.	אמרו.
7 מכיון דאילו הוה איממא הוינן חמיי מה קומינן.	מכיון שאילו היה יום היינו רואים מה לפנינו.
8 ברם כדון אסיר.	אבל[2] עכשיו[3] אסור.

[1] סוקולוף, ערך 'רמשה', עמ' 526. פרידמן מציין כי המילונים מתעדים 'לנגהא' הנקראת גם 'רמשא' בהקשר לתפילת הערב, אולם כדבריו 'בשאר ההיקרויות נדרשת בדיקה מחדש, ואף זו זקוקה בירור'. (פרידמן, לשון המועדים, עמ' 487). אפשר כי מדובר בשעות לפני עלות השחר.

[2]סוקולוף, ערך 'ברם', עמ' 114.

[3]ראו הבנה שונה לפסוק בפרק זה באגדה הקודמת, אגדה ט.

עדי נוסח

לא נמצאו

מקבילות

ירושלמי, ברכות פ"ג ה"ה דף ו ע"ד עמ' 30

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

סוגה

מימרה, סיפור.

עיון קצר באגדה

באגדה נדרש הפסוק: 'כִּי דְבַר יְהֹוָה בָּזָה...' (במדבר ט"ו ל"א).בהקשר לכופר ה'אומר כי אין תורה מן השמיים'.[4] המימרה 'זה שהוא מזכיר דברי תורה במקום מטונף' (שורה 2) מבטאת השקפה לפיה מי שאומר דברי תורה במקום מטונף, אינו רואה בתורה את דברי האל אלא יצירה של בני אדם.

לחיזוק דעה זו מובא סיפור על התנא רבי אילא שהתארח עם חבורתו באחד הערבים בפונדק. החכמים הניחו כי בסביבות הפונדק ואולי אף בתוכו ישנם מקומות מטונפים, שכן בעל הפונדק, עובדיו או אורחיו אינם מקפידים בהכרח על הניקיון. כיוון שלא היה אור[5] והם לא יכלו לראות את הליכלוך4 העלו את השאלה אם נכון ללמוד תורה במקום.

התשובה השלילית מעידה על החמרה גדולה. הרי בגלל הספק יכלו לקבוע שניתן ללמוד שם תורה, אולם הם הקפידו, העמידו לעצמם סייג כדי שלא ישתמע בכל דרך שהיא כי הם כופרים בהיות התורה מן השמים.

[2]סוקולוף, ערך 'ברם', עמ' 114.

[3]ראו הבנה שונה לפסוק בפרק זה באגדה הקודמת, אגדה ט.

[4]בשעות הדמדומים של הערב או הבוקר. ראו לעיל הערה על תרגום המילה 'רמשא'.

[5]ולדעת חלק מהפרשנים על המקום גם לא הריחו ריח רע.