משל

המילה נגזרה משורש אשר לפי בלשנים רבים קשור לרעיונות של דמוי והקבלה. בתנ"ך שם העצם 'משל' מתייחס לכול סוג של ביטוי לשוני שמשתמשים בו לביטויים ציוריים כמו, השאלות, דימויים, פתגמים ואלגוריות. בספרות חז"ל נעשתה המילה 'משל' תואר כללי למשלים, ולסיפורי מעשיות, אף כי היא ממשיכה גם אז להיות בעלת המשמעויות הקודמות יותר: אלגוריה, השאלה, פתגם וכיוצא בזה[1].

[1] ד' שטרן, המשל במדרש, עמ' 22 וראו גם הערות 7 - 9.