|
מיתתן של רשעים פ"ח ה"ז (הלכה ה בכ"י ליידן) דף כו ע"ג עמ' 1309 |
|
| מקור | תרגום |
| 1 "שמיתתן שלרשעים הנייה להן והנאה לעולם. | "שמיתתם של רשעים הנאה להם והנאה לעולם. |
| 2 ולצדיקים רע להן ורע לעולם. | ולצדיקים רע להם ורע לעולם. |
| 3 יין ושינה לרשעים הנייה להן והנייה לעולם. | יין ושינה לרשעים הנאה להם והנאה לעולם. |
| 4 ולצדיקים רע להן ורע לעולם". | ולצדיקים רע להם ורע לעולם". |
| 5. אמ' ר' אבהו. | אמר רבי אבהו. |
| 6. ובלבד יין עם רוב שינה. | ובלבד יין עם רוב שינה. |
| 7. אמ' ר' יונתן. | אמר רבי יונתן. |
| 8. ישינים הן קימעא | ישינים הם מעט |
| 9. מפני שתהא דעתן מיושבת. | מפני שתהא דעתם מיושבת |
עדי נוסח
לא נמצאו
מקבילות
לא נמצאו
מקצת עדי נוסח עקיפים
לא נמצאו
סוגה
מימרה
עיון קצר באגדה
המשנה עוסקת במיתתם, בשנתם וביינם של רשעים וצדיקים. היא בנויה משני חלקים המקבילים זה לזה בתקבולת ניגודית. החלק הראשון (שורות 1 – 2) עניינו מיתתם של רשעים וצדיקים, והחלק השני (שורות 3 – 4) עניינו יינם ושנתם.
המוות, השינה והיין טובים לרשעים ולעולם, כי מעשי הרשעות נפסקים, אולם מותם ושנתם של צדיקים פוגמים בעולם כיוון שהצדיקות נפסקת.
באשר ליין,[1] רבי אבהו מכוון דבריו לרשעים, וטוען כי שתיית היין גורמת להם לרוב שינה, ואז הם זוכים כי אינם ממשיכים במעשי רשע, וגם העולם זוכה. ואילו רבי יונתן מכוון דבריו לצדיקים, וטוען כי שתיית היין מביאה אותם לשינה קלה, וליישוב הדעת,[2] והעולם זוכה בצדיקות.
[1] אין לדעת אם רבי אבהו ורבי יונתן מדברים בכמות שתיית היין או בחוזקו.
[2] השימוש במילת היחס 'מפני' בצירוף פועל בזמן עתיד אינו מקובל, שכן הסיבה היא בעבר. מכאן שניתו להבין את המשפט בשני אופנים: כסיבה – הם ישנים מעט, כי שתו מעט מפני שפועלים ביישוב הדעת. כתכלית – הם שתים מעט כדי שיישנו מעט ויתעוררו מתוך יישוב הדעת.