עדי נוסח

לא נמצאו

מקבילות

לא נמצאו

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

סוגה

משל

עיון קצר באגדה

במשנה נמצא כי העיתוי בו לא ניתן להחיל דין 'בן סורר ומורה' הוא משיביא  שתי שערות עד שיקיף הזקן. "שיקיף הזקן" משמש מדד לעת בה הופך הבן לאיש, ולכן מעת זו לא ניתן להחיל עליו  את הדין 'בן סורר ומורה'.

לשאלת הזמן בו נעשה השינוי הגופני מובא בסוגיה מדרש בשמו של ריש לקיש על הפסוק

וְכִי יָזִד אִישׁ עַל רֵעֵהוּ לְהָרְגוֹ בְעָרְמָה מֵעִם מִזְבְּחִי תִּקָּחֶנּוּ לָמוּת: (שמות כ"א י"ד). הבנת הדורש הינה ש"הבן" הופך ל"איש" כאשר יזיד. הפועל 'יזיד' הוא דו משמעי; במשמעות של זדון,^[3]  ובמשמעות של בישול,^[4]  והדרשן 'משחק'  בשתי המשמעויות של 'יזיד'.

לשאלת בעל הסוגיה מאימתי נעשה הבן איש התשובה היא כאשר הזרע שלו מבשיל, כלומר כאשר מסוגל להוליד והסימן לכך הוא שיער הערווה משחיר. כדי להמחיש את התשובה מובא משל: כאשר הקדרה משחירה מבחוץ סימן שהתבשיל בה מוכן.

^[1] יזיד משמעו יבשיל לפי וַיָּזֶד יַעֲקֹב נָזִיד...' (בראשית כ"ה כ"ט). ראו בן יהודה (חלק ז'), ערך נזד, עמ' 3586. משמעות אחרת היא לעשות דבר מה בזדון, בכוונה רעה לפי 'וְלֹא יְזִידוּן עוֹד' (דברים י"ז י"ג). ראו בן יהודה (חלק ג'), ערך 'זוד', עמ' 1304.

^[2] המאירי הביא גירסה שעומדת לפניו במקום 'בשל הזרע מבפנים' 'בשל התבשיל מבפנים' (בית הבחירה, בבלי סנהדרין סט ע"א). לדבריו הגירסה העומדת לפנינו היא הפירוש לגירסה שלפניו. 

^[3] משמעות "יזיד" בפסוק הינה במשמעות זדון (ההפך משגגה) ראו פירושו של רש"י על הפסוק.

^[4] בראשית פרק כה (כט) וַיָּזֶד יַעֲקֹב נָזִיד וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן הַשָּׂדֶה וְהוּא עָיֵף: