מעשר

עשירית מהיבול החקלאי הניתנת מתנה ללויים בעבור עבודתם במשכן ה'[1]. בתורה יוחד המעשר ללויים, והם הפרישו ממנו תרומת מעשר לכהנים. ניתן להבחין בשלושה סוגי מעשרות: מעשר ראשון הניתן ללויים. מעשר שני המופרש מהתבואה לאחר שהופרשו ממנה התרומה והמעשר הראשון. מעשר שני נאכל על ידי הכהנים בירושלים[2]. במחזור שנות השמיטה מופרש המעשר השני בשנה הראשונה, השנייה, הרביעית והחמישית. מעשר עני מופרש בכל שנה שלישית ושישית במחזור שנות השמיטה וניתן בשערים לאביונים: עניי  ישראל, עניי כהנים, גר, יתום ואלמנה.

^_[1] ויקרא כז ל'; במדבר כ כ"א.

^_[2] הבעלים יכלו לפדות את המעשר בכסף, להעלות את התמורה לירושלים ושם לקנות בשר ויין ולאוכלם (דברים י"ד כ"ב – כ"ז)