|
חכמים, כשפים ואחיזת עיניים – אגדה ה פ"ז הי"ג (הלכה יא בכ"י ליידן) דף כה ע"ד עמ' 1307 |
|
| מקור | תרגום |
| 1 אמ' ר' חיננא ביר' חנניה. | אמר רבי חיננא בי רבי חנניה. |
| 2 מטייל הוינא באילין גופתא דציפורין | מטייל הייתי באלו בתי כנסת[1] שבציפורי |
| 3 וחמית חד מיניי נסב חדא גולגלא וזרקה לרומא | וראיתי מין לוקח גולגולת[2] אחת וזרק אותה למעלה |
| 4 והיא נחתא ומתעבדא עגל. | והיא נפלה ונעשתה עגל |
| 5 אתית ואמרת לאבא. | באתי ואמרתי לאבא |
| 6 אמ' לי. | אמר לי. |
| 7 אין אכלת מינה מעשה הוא. | אם אכלת ממנו מעשה הוא |
| 8 ואילא אחיזת עינים הוא. | ואם לא אחיזת עינים הוא |
עדי נוסח
לא נמצאו
מקבילות
לא נמצאו
מקצת עדי נוסח עקיפים
לא נמצאו
סוגה
סיפור
עיון קצר באגדה
באגדה זו מובא סיפור נוסף שעניינו אחיזת עיניים הנראית ככישוף.
רבי חיננא ברבי חנניה ראה מין שהטיל גולגולת כלפי מעלה, ובנופלה נעשתה עגל. כאשר סיפר לאביו, הטיל האב ספק אם היה כישוף וטען כי אילו היה ניתן לאכול מבשר העגל, כלומר, היתה בו ממשות גשמית, הרי שהיה זה כישוף, אם לא אין זו אלא אחיזת עיניים.[3]
ברקע הסיפור אפשר שמתוארים פרטים ממציאות החיים דאז:
א. המינים ניסו, כנראה, למשוך את המוני העם ללכת בדרכם, לכן נעשה המעשה ליד בתי הכנסת.
ב. מעשיהם היו מוצלחים; אפילו רבי חיננא שראה את מעשה הכישוף התרשם מכוחו של המין המכשף לשלוט בדברים שהם מעבר לטבע.
ג. חכמים, ובמקרה זה רבי חנניה, ניסו כמיטב יכולתם להילחם בתופעה ולהבהיר כי יש בכך אחיזת עיניים.
[1] סוקולוף מציין כי אין ודאות ש'בתי כנסת' הוא פירוש השם (סוקולוף, ערך 'גופתא' 'גופתן', עמ' 124); אפשר כי המשמעות היא גת, מקום דריכת הענבים. פירוש המילה מתבסס על 'אילין' הנאמר בלשון רבים, לכן ייתכן כי יש לקרוא גופנתא, דהיינו גפנים (סוקולוף, קטעי בראשית רבה מן הגניזה, עמ' 187); אופנהיימר סבור כי זהו שם כפר הסמוך לציפורי (אופנהיימר, הגליל בתקופת המשנה, עמ' 90 הערה 18).
[2] סוקולוף, ערך 'גולגלה', 'גולגולתה' עמ' 123.
[3] הררי, הכישוף היהודי הקדום, עמ' 274.